|
יש הבדל בין מצב בו אדם מוותר על חירותו (לאחזקת קניין) למען רווחתו של אדם אחר מרצונו החופשי לבין מצב בו חירותו של האדם נשללת למען רווחתו של אדם אחר בכפייה. איך קוראים לאדם שמעוניין לשלול חירות מאנשים אחרים למען רווחתו? איך נקרא מצב בו מערכת כפייה שוללת את חירותו של אדם, האם זה באמת משנה לאיזו מטרה נעלה זה נעשה? נכון שנדרשת רמה מסויימת של כפייה על מנת להגן על זכויות הפרט ולהעניק לכל אדם את החירות המירבית האפשרית, אך כפייה זאת היא מינימלית, החופש הוא העיקר והשוויון בא לידי ביטוי במצב בו כל פרט מקבל את אותה רמת חופש שהיא המקסימלית האפשרית במסגרת החברה, לעומת השוויון בחופש השוויון ברווחה נוגד את זכויות האדם כי פגיעה בחופש של אדם אחד למען רווחתו של אדם אחר היא הפרה, זהו אינו שוויון אמיתי, בשוויון בחופש החופש המוחלט של כל אדם מוגבל באופן שווה באמצעות כפייה שהיא המינימלית הנדרשת לקיים את החירות המירבית עבור כל פרט ופרט ולא לשום מטרה אחרת. החופש של העשיר והעני זהה לעני אסור לגנוב מהעשיר ולעשיר אסור לגנוב מהעני, במצב מעוות לעשיר אסור לגנוב מהעני אך לעני מותר לגנוב מהעשיר רק כי הוא עני כדי להשוות את רווחתו לזה של העשיר (כמובן בביצוע המדינה, זהו שלטון חוק כאן), כלומר טיב מעשיו של אדם נקבעים לפי זהותו ולא לפי מעשיו, האין דבר פחות דמוקרטי מזה ואחר כך עוד מתפלאים איך זה שמפלגות סוציאליסטיות מצמיחות משטרים טוטליטריים.
כיום במדינות המתועשות והדמוקרטיות מפלגות סוציאליסטיות באופן מסורתי בנסיגה ועליהן להתפשר, כי בעוד שבחברות מסויימות ניתן עוד לגרום לאנשים לרצות לשלול חירות של אדם אחר למען רווחתם הרי שבמדינות המערב האזרח יודע שהחופש שיש לו ולכל אחד אחר הוא זהה לכן הוא יודע שבפוטנציאל הוא יכול להיות פעם למעלה, פעם למטה כתלות בכישוריו, ומעמדו תלוי רק בו לכן הוא רואה בשלילת חופש מאדם אחר כשלילת החופש שלו עצמו כשהוא באופן פוטנציאלי יהיה במעמד אחר, האופי האנושי בטבעו מעדיף חופש על פני רווחה ומוכן אף לפגוע ברווחתו שלו למען החופש, כך העני במדינות המערב יודע שאם הוא מספיק טוב הוא יכול להיות עשיר ואינו רוצה בהגבלות על החופש העתידי שלו למען רוחתו המיידית. סוציאליזם מסורתי הוא הפרה ממוסדת של זכויות האדם, גנבים עם רשיון, הסוציאליזם הדמוקרטי הוא בחירה בין מצב בו אדם יכול להיות עשיר מאוד או עני מאוד לבין מצב בו אותו האדם לא יהיה עשיר מאוד אך גם לא יהיה עני מאוד, אנשים מעדיפים לקחת את הסיכון בעוני מחפיר למען הסיכוי לעושר מזהיר. העניים מעדיפים חופש על פני רווחה, כמו שכל אנורקסית ואובדנית במשפחות קפדניות וביקורתיות פוגעות במודע ברווחתן שלהן למען הרגשת החופש והשליטה שהן הרגישו שאיבדו, כמובן שלהפרעות האלו כמו לאחרות יש צורך גם בבסיס אובססיבי-קומפולסיבי אך עולה מהן אותה התמונה שעולה שוב ושוב מסביב לעולם אנשים רוצים חופש ושואפים להרגיש את החופש הם ינתצו לרסיסים אוטופיה ושלמות למען החירות הם יפגעו ברווחתם שלהם למען החירות, הרצון החופשי וחופש הבחירה לדידם הם הערכים המרכזיים והעליונים והמובילים ובלעדיהם כל דבר אחר כמו רווחה למשל חסר ערך ובכל סתירה הם יבחרו בחופש.
|
|