בתשובה להמסביר לצרכן, 22/02/07 12:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החיבור של מלתוס הוא בעל אופי אקולוגי ומעונין לעורר מודעות לדברים שנעשים כפי שאתה מציג, מתוך נורמה תרבותית שלא מהרהרים בה רבות. בפשטנות אפשר לומר שמלתוס מתייחס לכושר נשיאה (אוכלוסיה-משאבים), ומבקש לעורר מודעות למצב לצורך יצירת מתאם. אולי כדאי לסייג את כל האמור לעיל, שכן מלתוס לא היה מרקסיסט או אידאולוג מכוון לעתיד כלשהו, הוא פשוט ביקר כתבים שהיו מקובלים בזמנו על מגמת הקדמה של המין האנושי, וניסה להיראות מגבלות וחוסר ריאליזם (כשלסיכום זרק מספר המלצות בעניין ילודה וכו'). על הכורח התרבותי המפעיל אנשים (לדעתי את רובם, ואפילו את הרוב המכריע, אך לא את כולם, אני אקח את העמדה של קאמי ב"אדם המורד", כמובן שגם המורד מוגבל אך הוא מודע לבחירותיו) אין לנו ויכוח. על הצמידות של תנאים כלכליים ותרבותיים אכן אפשר להגג, בתגובות הקודמות שלי הצבעתי על מקרה אירופה (ירידה בילודה, עליה בקליטת מהגרים, ככל הנראה מכורח כלכלי) שמציגה מקרה מבחן מעניין. נראה לי כי ה"אירופאים" שבאופן כללי משופעים בטכנולוגיה ונהנים (במובן הארצי) מכלכלה מודרנית בוחרים למקסם את רמת החיים שלהם ולכן לא מביאים ילדים בהמוניהם. עם זאת הם כנראה נתקלים בבעיה של צמצום אוכלוסיה שעשויה להביא לדעתם להצטמקות כלכלית ולכן הם מאפשרים הגירה רבה. ברור לי שהפסקה הזו מקנה לאירופאים "מודעות" רבה, ושצריך לעשות מעקב דמוגרפי אמפירי, ואולי לשלוף ציטטות שמעידות על ציפיות החיים באירופה והשתנותן, נראה לי שזה מעבר ליכולותינו. אבל גם ידוע לי שבעיית הפנסיה של הבייבי בומרז היא לא דבר שאני המצאתי ושחושבים על הנושא לא מעט זמן, דבר שמצביע על מודעות מסויימת. ובכל מקרה, עניין בכירות התחומים כלכלה-תרבות שנויה במחלוקת כבר זמן רב (חיבורו של ובר "האתיקה הפרוטסטנטית" בתגובה למטריאליזם החומרי של מרקס) ובוודאי שלא ניישב אותו כאן. לדעתי לעתים הכלכלה מובילה לשינויי תפיסה ולעתים התפיסה מובילה לשינויים כלכליים. שים לב למשל, שבסין לא תרגמו הישגים מדעיים לביצועים כלכליים כשאירופה הייתה יבשת מפגרת, וגם לגבי יוון העתיקה יש עדויות לחידושים טכנולוגיים שלא הצליחו להמריא כנראה מסיבות תרבותיות. מחקרים אנתרופולוגיים כיום מצביעים על תרבויות שמאבדות את הווייתן לטובת הגלובליזציה, אך מצביעים גם על תרבויות שנאבקות על הווייתן נגד הגלובליזציה (הכוונה היא לתרבויות ילידיות כגון שבטי האינדיאנים בברזיל או הלאפים באזור הארקטי). אם מתחשבים בתפיסות כבודהיזם, טאואיזם, (יהדות!), קונפוציוניזם וכו', נראה לי כי ניתן להצביע על כך שלא פעם הן אלה הגוזרות הוויה כלכלית ולא להפך. אחרון חביב, נתקלתי פה לא מזמן בסקירת ספר של ראובן זייטק, בדיון - "אם אתה כל כך חכם איך זה שאתה לא עשיר?" שנראית כרלוונטית לדיון הזה. אני אשמח לנסות ולהרחיב בנושא, אם יש משהו שאתה סבור שלא חורג מתחום השגתנו ומאמצינו, אבל מהתגובה שלך נראה כאילו הגענו לשלב ההשערה המטפיזית, שלב שבו אין לנו הרבה מה לעשות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עכשיו הצלחתי לקלוט יותר ממה שניסית להעביר. לא שהכל ברור לי אבל אולי זו דרישה מוגזמת. פתאום ירד לי האסימון שאנחנו מדברים (גם) על העניין העתיק הוויה->תודעה או תודעה->הוויה. אני חושב שעשינו מספיק (לפחות עד שאקרא חלק מהכותרים שהזכרתה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |