בתשובה להאייל האלמוני, 21/02/07 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''היציבות הקדושה'', ''מהפגיה ועד המוות'', ''לא פוגע בשום ילד''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שני משפטים שונים (יש נקודה אחרי ה"מוות"). מה הם ה"קשקושים" במשפטים האלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היציבות לא קדושה, ברקת לא דיברה על הפגיה ועד המוות, יש ילדים שזה כן פוגע בהם. (אתה מוזמן לשנות ל''שני משפטים'') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת מוזמנת לתקן ולהסביר מה (אם יש) חשוב מהיצבות, וכל כמה זמן, אם בכלל, היא היתה משנה משהו בחייו של הילד. יש ילדים שזה פוגע בהם? יש לך שמות? מחקרים? הסבר? או שזאת סתם קביעה של "הגיון בריא" מול קשקושים? (שיניתי ל"שלוש דברים שאני לא מסכים איתם בשני משפטים" נשמע לי יותר טוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך מחקר. לי הספיק הערבוב מחדש שהתבצע במעבר מהחטיבה לתיכון כדי ''לפגוע'' בי (כלומר, הייתי מעדיף שלא היה ערבוב מחדש). נראה לי שאתה זה שצריך לבסס את העמדה שלו אם אתה מנסה לקבוע משהו גורף לגבי ההשפעה של ערבוב כזה על כלל אוכלוסיית הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ערבוב חד פעמי לא מוכיח כלום לגבי ערבוב מסודר כל שנה) באותה מידה ברקת מנסה לקבוע משהו גורף (ערבוב הוא רע, מנוגד להגיון הבריא ולטובת התלמיד). חובת ההוכחה עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הוא אומר משהו לגבי ההשפעה של הערבוב *הראשון*) בוא נסכים שחובת ההוכחה היא על *כל* אחד שמנסה להכליל על כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא ממש, הרי מדובר בערבוב בין בתי ספר שונים, עם ילדים שבכלל לא הכרת לפני זה, וזה עוד אחרי שהיית כמה שנים עם אותם ילדים) בסדר. אין לי בעיה שהדיון כאן ישאר ללא הוכחות. כל אחד יצטרך להחליט בין ההגיון הבריא של ברקת בצירוף אוסף אנקדוטות ישראליות, מול ההגיון הבריא שלי בצירוף אוסף אנקדוטות אמריקאיות. בינתיים, אני לא השתכנעתי מהטיעונים של ברקת והיא כנראה לא תשתכנע מהטיעונים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אצלנו החטיבה והתיכון היו אותו בית ספר, כך שאתה נשאר רק עם ה''היית כמה שנים עם אותם ילדים'' שנראה לי שפועל לרעתך - הרי אם נוצרו במהלך השנים הללו קשרים שהיה ראוי לשמר ונפגעו בגלל הרוטציה, הרי שקיום רוטציה כל שנה מונעת מקשרים שכאלו להיווצר מלכתחילה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אני לא מכיר את המקרה שלך, ולא יודע מה היה לך קשה שם. בכל מקרה, עד כמה שאני מבין, מהנסיון שלך, היה ערבוב אחד מוצלח בכניסה מהיסודי לחטיבה, וערבוב אחד לא מוצלח בכניסה מהחטיבה לתיכון. ז"א, 50% מהעירבובים היו טובים ו-50% היו רעים. אם תוסיף לזה את הערבוב מהגן ליסודי, הערבוב מהתיכון לצבא והעירבוב מהצבא לאוניברסיטה יש לך חמישה "ערבובים". כמה מהם היו טובים (במובן החברתי)? כמה מהם היו רעים? הסתברותית, מתוך 1,000 עירבובים, כמה אתה מעריך טובים לילדים וכמה רעים. אם התשובה שלך היא שמספר הטובים גדול מהרעים, אז עדיף "לפזר את ההשקעה" ולערבב כל שנה מחדש. אם אתה מעריך שמספר הערבובים הרעים גדול מהטובים, אז עדיף "לשים את כל הביצים בסל אחד" ולצמצם את מספר הערבובים. במילים אחרות, הרולטה דפקה אותך בכניסה לתיכון *ובגלל שאנחנו לא מערבבים* היא לא תיקנה את עצמה במשך שלוש שנים, בזמן שאילו היינו מערבבים, לא היית סובל יותר (במקרה הרע, היו יוצאים לך שלוש ערבובים רעים, וזה בדיוק מה שקיבלת בערבוב אחד חסר תקוה). אני לא חושב שהטיעון של "היית כמה שנים עם אותם ילדים" פועל לרעתי. אלמלא היית כל השנים האלה עם אותם ילדים, היית מכיר טוב יותר את כל הילדים בשכבה, והיית מוכן טוב יותר לערבוב כזה, מה שהיה יכול להועיל לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי לא. לא אמרו לא לערב מתמטיקה בעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמישהו מסביר לי על ''הגיון בריא'' ומתעקש שלא לדבר על מתמטיקה, אני מפקפק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לאסימוב סיפור קצר נפלא בשם ''היגיון'' (שמופיע ב''אני, רובוט''). אני ממליץ בחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי אין בעיה לא לשכנע אותך. את עמדתי הבהרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההכללות הן שגויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד את זאת לא הכרתי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |