 |
יש הצעת חוק עכשיו בכנסת (שאם החכים יצליחו לעבוד באמת קשה אולי תעבור פעם) שאומרת שיצטרכו לפרסם על טופסי ההימורים החוקיים את סיכויי הזכיה. הידעתם שיש בחיש גד איזה משחק עם זוכה אחד בשבוע ולפעמים זוכים כבר ביום הראשון בשבוע וכל הפרייארים האחרים מגרדים כרטיס שיש לו 0% סיכוי לזכות?
אבל קשה לי לפתור את הבעיות בחקיקה. העישון אכן הורג, אבל איזו מין הגבלת גיל תעשה? הגבלה לדעתי לא תפתור שום דבר וגם הקריצה לצעירים לעבור על החוק תגדל. נראה לי שהפתרון היחיד הוא כנות אמיתית. להראות איזה תהליך עוברות הריאות על מעשנים ועל הנזקים האמיתים למוח שקיימים אחרי שימוש בסמים. אצלנו בתיכון הביאו איזו אמא של מישהי שהתמכרה לסמים, עברה לכפר ערבי עם הסוחר שלה, ונהפכה לזונה. זה היה סיפור מזעזע במיוחד אבל כולם חשבו בלב- אני משתמש רק בגראס. וזה נכון! קל מאוד להתעלם מההבדלים, אבל אם תהיה כנות אמיתית עם הנוער גם אפשר ללמוד מזה משהו. הרי אנשים צעירים הם לא טפשים. הם כן מושפעים יותר בקלות ויותר מחפשים את עצמם ואת הזהות שלהם. עוברים את זה מתי שהוא. אבל עד אז אתה מחפש את הגבולות שלך. גם בסמים, גם בשתיה, גם בבילויים. בתיכון יצאנו כל יום כמעט. היום- הזדקנו. גם אני וגם החברים שלי שותים הרבה פחות, יוצאים הרבה פחות, מעשנים הרבה פחות (שמעתם על גמילה בגיל 18 או 20? -היום זה ככה), וכמעט ולא מעשנים סמים. ככה זה כשמתבגרים. חינוך ולא חקיקה. חקיקה זה לא פתרון לכלום. (אפשר לחזור לרעיון המקורי של המאמר- המון עבריינים קטנים יש בישראל)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש