בתשובה להאייל האלמוני, 14/02/07 10:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברור לי למה שירים שנכתבו ביגון רב וברצינות גמורה תוך עמל של שנים צריכים לזכות ליחס מכובד יותר במדור השירה ממה שפלטה מקלדתו של השכ''ג בחמש הדקות שבין עזיבת הבוס לארוחת הצהריים. קשה למצא מדד מוסכם לאומנות, אבל נדמה לי שלכל אחד מאיתנו יש תחושה ברורה של מה היא אומנות ראויה ברגע שהוא נתקל בה, אישית מצאתי את החריזות ההומוריסטיות ראויות בהרבה מהבלילים הלא מובנים שנכתבים כאן לעיתים. אינני היחיד שחושב כך, אחת מיצירות המופת של הספרות הרוסית, יבגני אונייגין, מכילה בין היתר קטעים הומוריסטיים למדי בחרוזים. לגבי התנ''ך, יש עניין של פשט ודרש. פשט להמון ודרש ליודעי ח''ן, אין נסיון לשבות במליצות, אלא העברת מסר שהוא ''מוצפן'', כמו בחלקים רבים אחרים בתנ''ך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשכ''ג סיפר פעם שהוא מצאצאי אבן עזרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עזרא, עזר! תגובה 375546. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 125448 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. יצירת מופת נוספת, קפקאית הפעם (עם אלוזיה חזקה לסיפור החתול והעכבר הידוע) החלה שם בתגובות. איזה כר פורה הוא אתר זה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבן בכליה, לא אבן עזרא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |