|
||||
|
||||
לא בטוח שהתגובה הקודמת שלי אכן מצדיקה את זה, אך אם היית קוראת אותה ביתר שימת לב, היית מבחינה שהפתיחה הייתה בעיקר בגדר פראפרזה על תגובה קודמת של ראובן, וכדי להדגיש את הנקודה, אין לי שום התנגדות ל-*תכנים* בהם עוסקים שני השירים של אוראל, ובאופן כללי, שירה היא המדיום – היחיד אולי – שסובל כמעט כל תוכן. אלא מה, אני לא חושב שאין טעם לדבר על טיב של אומנות. הייתי מספק ביקורת בונה יותר, אילו הייתי יכול1, אבל אני רחוק מלהיות מומחה בעצמי – והשירה האהובה עלי היא שירה צורנית יותר. זאת כמובן דעתי האישית, והיא איננה מחייבת איש. אין לי שום אג'נדה שאני מנסה לקדם; צורמת לי הצורה בה מוגש מדור השירה ב-"אייל". ניתן כמובן לקרוא שיר – פשוט לקרוא ולהפיק ממנו הנאה, אבל מבחינתי לפחות, העיקר באייל הם הדיונים. יותר מכך, אני קורא חלק גדול מהמאמרים רק אם התפתח בעקבותיהם דיון מסקרן. העדר דיונים כאלה במדור השירה מדבר בשם עצמו. צר לי אם איזו מתגובותי הביכה אותך. ---------------- 1 ובמקרים רבים, פשוט אין מקום לביקורת. לפעמים זה חייב להיות פשוט: אוהב או לא אוהב. אם תרצי, זה אחד הסיכונים המקצועיים של המשורר, באיזשהו מקום הוא משחק על כל הקופה. |
|
||||
|
||||
למה הכוונה ב"שירה צורנית יותר"? |
|
||||
|
||||
התכוונתי לשירה המשתמשת באמצעים צורניים, כמו חריזה לדוגמא. כתבתי על זה פעם משהו בפתילון ישן שעסק בשיר לעומת הפזמון. האלמנט הצורני של השירה, אם מנוצל בצורה מוצלחת, מגלם את אחד משני הרבדים, ששירה חייבת לכלול כדי (לעניות דעתי) להחשב לכזאת. חריזה למשל, כמוה כמגבר (במיוחד כאשר השירה מוקראת בקול רם), המעצים את החוויה הרגשית שאותו תוכן היה יוצר בקורא אילו היה מוגש בפרוזה. |
|
||||
|
||||
מעניין. אצלי - אולי מתוך הרגל - החריזה מדללת את החוויה הרגשית. שיר מחורז צריך להיות מדהים במיוחד כדי שאיהנה ממנו באמת. |
|
||||
|
||||
ואולי החריזה, או כל מאפיין צורני אחר, מבליעה את העובדה שהתוכן הוא טפל, טפשי או חסר ערך. ראה פזמונים מטיפקס ועד בריטני ספירס. |
|
||||
|
||||
לטיפקס יש שיר אחד בעל ערך: http://www.mp3music.co.il/lyrics/285.html |
|
||||
|
||||
יש יותר מאחד. (אבל עוד לפני שלחצתי על הקישור כבר ניחשתי לאן הוא מוביל.) |
|
||||
|
||||
בעניין טיפקס, אני מניח שאת מתלוצצת. אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל בכל זאת אציין כי עבדכם פרסם צמד רשימות מהוססות בעניין ההבדל שבין שיר לפזמון ב''דג אנונימי'' זכרו לברכה. שמן ''מימזיס ומוטיבציה'' ו''מימזיס ומוטיבציה ככלי להבחנה ז'אנרית''. אולי הן תתרומנה לדיון. |
|
||||
|
||||
פזמון, פזמון. ברור שפזמון. סתם התבלבלתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |