 |
אני חושב שאתה קצת נעול על התפיסה הסטריוטיפית של "זקן" מהפרסומות של יפה ירקוני על אחוזת ראשונים.
אי אפשר להכחיש את הטענה הכללית ש"זקנים" יעילים פחות מבוגרים, כלומר שיש דעיכה ביכולות הגופנית וגם השיכלית של האדם הממוצע בערוב ימיו. אבל אפשר לראות שבאמצעות הרפואה - והקדמה בכלל - הדעיכה הזו נדחית. אז אם פעם כורה פחם בן 45 היה כבר דועך ובגיל 50 הוא מת, היום עו"ד או מהנדס מתחיל את הדעיכה בגיל 60 ובגיל 75 הוא מת. 15 שנות העבודה שנוספו "מועילות" לחברה גם במונחים הכלכליים שלך. והרפואה משיך להוסיף שנות חיים ותועלת.
לדעתי, "חוסר התועלת של הזקנים" לא נובע מהרפואה אלא מהתפיסה (הרווחת) שיש לנהל את החברה כאוסף של רובוטים אחידים: כולם מתחילים לעבוד באותו גיל, עובדים אותו מספר שעות, מקבלים אותה משכורת, זכאים לאותו אורח חיים, פורשים באותו גיל ומחזירים ציוד בערך באותו גיל. לכן אם אתה בן 65 - אפילו רץ מרתון עם גנים של סוס - אתה צריך לפרוש לאחוזת ראשונים ולהפסיק להועיל.
אבל הביולוגיה והפסיכולוגיה הן לא טכנולוגיה או רובוטיקה. אנשים דועכים בגילים שונים. וככל שהתפיסת האחידות הזו מתערערת, יותר אנשים בגילים יותר מבוגרים, מנצלים את הרפואה (כולל המונעת) כדי להיות יותר מועילים. אז הם עובדים במשרה חלקית, או לפי שעות או בלי קביעות או פותחים פיצוציה - כלומר עובדים מחוץ לקופסא של חברת רובוטים אחידים. כמובן (סטיטיסטית) שבגיל 60-70 הם פחות מועילים מאשר בגיל 40-50, אבל גם בגיל 20-30 הם היו פחות מועילים מאשר בשיאם. אז שיתרמו פחות וירוויחו פחות ויצרכו פחות.
לסיכום, ההשקעה ברפואה מתקדמת כמו בהשכלה מתקדמת, היא אינטרס משותף של החברה כולה ונראית לי השקעה מוצלחת. (רק שלא יובן מזה שאני ממליץ לתת את זה חינם לכולם באופן אחיד).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש