בתשובה לסתיו, 13/02/07 0:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אני בטוחה שאותי תעיפו ראשונה - הרי אני מעיזה לבוז למה שאתם מגדירים "איכותיות", ולקדם, במקום, את החשיפה הרגשית, ה"דוחה", שלא עושה לכם נעים בבטן..." זה תמיד נחמד לראות מישהי שמתלהבת מאומץ הלב הנדיר שלה-עצמה, אבל מי זה "אתם"? כשאת מדברת אל "אתם", אל תשכחי שאת תגובת ה"דימויים הדוחים" כתב מגיב אחד בדיוק. עוד מגיב אחד "הרהר בקול רם", בזהירות, בשאלת האיכות, ועורר קצת תגובות ולבטים שמסוגם כבר הופיעו כאן במשך השנים. זה הכל. לא מדובר כאן במישהו/מישהם שביטאו הסתייגות משירה בכלל או מ"דברים דוחים", רגשיים, וכו' - בודאי לא הסתייגות המייצגת רשמית את האתר או את כלל הקוראים והמגיבים (בודאי לא אותי, למשל), כך שאת קצת מתפרצת לדלת פתוחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה שאתה מרגיש שלא ייצגתי את דעתך - לא התכוונתי, מן הסתם, לייצג דעה כוללת של אנשי הפורום, מי שלא יהיו. דיברתי אל מה שצעק לי יותר מהשאר - מה שחשתי ששידר "הרוב", ואולי באמת לא נכון לקרוא לזה "הרוב", או לכוון אל "הרוב", משום שבתוך ה"המון" יש תמיד כמה אנשים אחרים. רוב התגובות לא עסקו בשיר, שהגיעה לו רגישות כלשהי - או לפחות מחשבה - (ואם לא מחשבה, אז למה?) אלא בתגובות עצמן, ובמקום של שירים מעוררי הסתייגות\ שירה מעוררת הסתייגות - במרחב האיילי. היה ניסיון של ברקת להאיר נקודה, בהתחלה, שהוסתר ונסתר ע"י השאר - ושניים נוספים - החייל וסיוון - וגם אחת התגובות האחרונות (שלך?) שנגעה לאיך מתבוננים בשיר, ומאוד מאוד הסכמתי איתה. אך מה שבלט וצרם לעיני היה בעיקר ה"דימויים הדוחים" בשילוב ה"לא איכותיים" והסמי-הסכמה לגבי "יש דברים שלא מתאימים". כשאני רואה על גבי המסך - שכפי שאמרתי, אני חשה שהוא החופשי ביותר הקיים בנמצא - את המילים "לא מתאים", אני נרעדת. לא היה בדברי תקיפה כללית על אנשים שאינני מכירה - אלא על התגובות הנ"ל, שהן הנתח שה"אנשים" הללו חשפו בפני. אם אתה לא מסכים עימן (או איתי), זה משמח. העיקר שאפשר לשוחח בלי לדאוג לגבי רמת האיכות. ואגב, אני לא מתלהבת מדבר בשלב זה של הלילה. בטח לא מאומץ לב נדיר, ובטח לא שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ההערה שלי לגבי ה"התלהבות" היתה לא יפה ואני מתנצל. עכשיו אנסה לדבר רק עניינית: אני חושב שהמגיב שמתנגד ל"דימויים דוחים" הוא די חריג בתחושה שלו, ובאופן כללי נראה לי שהאיילים הם מספיק בוגרים, רגישים ופתוחים לקרוא וגם לחוש אמפטיה כלפי שיר העוסק בנושא הרגיש הזה, הפלה, וכלפי כל מה שמופיע בו באופן טבעי - הדם וכו'. היו כאן דיונים בכל כך הרבה נושאים, ואא"ט זה כלל במשך הזמן גם נושאים "דוחים" (במרכאות כפולות ומכופלות). כוונתי לומר שהבעיה של הקהל כאן היא לא עם איזה "טאבו", כביכול, לגבי תחומי עיסוק אנושיים מסויימים, אלא היא רק עם הפורמאט הזה - שיר, צורה ספרותית שכנראה לא יודעים איך לדון בה כאן, ולמען האמת גם אני לא יודע - ולכן השתקנות, מיעוט התגובות והנטיה לדון בתגובות עצמן במקום בשיר. אני מאמין ומקוה שהשתיקה הכללית בקשר לשיר עצמו לא מעידה על חוסר רגישות לכאב ולצער, אלא היא נובעת מחוסר בטחון ומהחשש "לדבר שטויות", על פורמאט בלתי מוכר (לפחות ככה זה אצלי, אני מודה). עוד אפשרות, ואני מעלה אותה בהיסוס, בתקוה לא לפגוע: יתכן שיש כאן איזו בעיה עם יכולת ההתבטאות של הכותבת, בהיותה מאוד צעירה. כך שאולי אלה שכן מבינים (מה לעשות, בכל זאת יש דבר כזה) לא רוצים לקטול בחריפות כתיבה בלתי בשלה, והם מעדיפים פשוט להימנע לגמרי מלהגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שזה שלא לחמתי במלחמות ישראל או הייתי נוכחת באירועים שאירעו לפני שנות ה-90, זה לא עושה אותי ללא כשירה לקבל ביקורת. ראוי לציין שאלו גם שירים שנכתבו לפני יותר מחצי שנה (לקח להם זמן להתפרסם), והכתיבה שלי השתפרה מאז. לפחות כך אני מקווה. אין לי בעיה עם זה שחלקכם לא אוהב את השירים, זה גם עניין של טעם ולא רק עניין של הבנה. אבל זה לא טוב להשאיר ביקורת בבטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלא לחמת לא קשור כאן בשום צורה, ואת לא צריכה להתרגש מזה שמישהו זרק במקרה את המילה "חייל". העניין הוא אחר: שירה של גיל 16-17 נכתבת בד"כ למגירה ולא לפרסום. זה לא קשור במלחמות או בהשתתפות באירועים לאומיים אלא בתהליך של בשלות אישית העובר כל אחד ואחד מאיתנו במשך הזמן (לפחות כך יש לקוות). אולי משום כך, עקב הצירוף של הגיל הצעיר והחוויה הנידונה - הקוראים מעדיפים "לא לנגוע". יש לאייל מאות (יש אומרים - אלפי) קוראים, וכאן הגיבו בסה"כ עשרים ומשהו תגובות. כך שכשאת אומרת "חלקכם לא אוהב את השירים" - זכרי את החלק השני. זכרי שישנם קוראים פסיביים שאינם מגיבים בד"כ (גם לא בדיונים אחרים, עניין של הרגל) - שאולי הם רבים, ואולי הם אפילו רבים מאוד - שהשירים נגעו עמוק בליבם (לטעמי, דווקא השיר הראשון - יותר, דווקא משום ישירותו הרבה וישרותו המוחלטת, ולמרות שגרם למישהו לעקם קצת את האף). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |