|
||||
|
||||
תסתכל רגע על העולם כולו כעל המערכת שלך... |
|
||||
|
||||
בלגן. מי זה פרץ במערכת הזו? מה זה "החברה שלנו" ומה זה מדינה? מי ישקיע בחינוך? של מי? במערכת אחת צריכים גם שרברבים וגם מהנדסים. אם אי אפשר להביא שרברבים ממאדים אז צריך לווסת את ההשכלה במערכת כדי שישאר מי שיטפל בביוב עד שהמהנדסים ימציאו ניקוז וירטואלי. |
|
||||
|
||||
לחלק הראשון, לא יודע למה אתה מתכוון... במערכת אחת צריכים גם שרברבים וגם מהנדסים, נכון, אבל יש כאן שאלה של יחס. היחס בין מספר המהנדסים הדרוש למספר השרברבים הדרוש הוא, בין השאר, תוצאה של מספר המהנדסים הקיים. פעם תשעים ומשהו אחוז מהאוכלוסיה עסקו בחקלאות, היום, בעזרת טרקטורים, מערכות השקיה, מחשבים ועוד, 3% מהאוכלוסיה מספקים את צרכי החקלאות של כל השאר. אותו הדבר קרה במאות תחומים נוספים. בכלל, מערכות כאלה נוטות לווסת את עצמן, הן לא צריכות אותך שתעזור להן. אם יהיה מחסור חמור בשרברבים, ועודף עצום במהנדסים, המהנדסים יעבדו בשרברבות, בזמן שההפך לא יקרה לעולם. תחשוב מה יקרה לכלכלה הישראלית אם מחר בבוקר כל שאר העולם יעצור את הסחר איתנו. עכשיו, אותו הדבר, רק שבמקום אלפי מהנדסי הי טק יש לנו אלפי שרברבים. מה עדיף? |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך. אבל אנחנו לא עונים לנקודה של דורפל. הוא טען שאם המדינה משקיעה בהשכלה ואחרכך מסתבר שלא צריך מהנדסים והם הולכים לעבוד בשרברבות, אז המדינה ביזבזה. והוא צודק. אני, כמו שאתה מכיר אותי, מעדיף שהמערכת תווסת את עצמה: ירצו- ילמדו. ירצו-יעבדו בשרברבות. אין צורך שהמדינה תתערב - כמו שדורפל אומר. אבל אם יש כמה מדינות, אז הנקודה שלי היא שלתושבי מדינה יש אינטרס אנוכי - לא סוציאליסטי - שהמדינה תשקיע בהשכלה כמו שיש להם אינטרס שהיא תנקה את המדרכות. כלומר לא מחמלה או למען שוויון אלא למען אינטרס משותף. |
|
||||
|
||||
דורפל, וגם אתה, מסתכל על המיקרו. נכון, החברה "בזבזה" הרבה כסף על הכשרת אנשים בכישורים אותם הם לא צריכים. למשל, יש לנו היום מאות אלפי אנשים שהוכשרו להשתמש בסרגל חישוב. לכאורה, זה כסף שנזרק לפח, למעשה, ברמת המאקרו, כשמדובר בהשקעה לטווך ארוך. אם תשקיע הרבה בהכשרות שונות לפי דרישות השוק, הרבה מההשקעה שלך עלול לההפך לבזבוז, אבל החלק שלא, יהפך אחרי מספיק זמן לרווח גדול בהרבה מהכסף שבוזבז. נכון שתיאורתית, יכולה להווצר חברה שמחליטה באופן חופשי לגמרי ללמוד רק טקסטים מלפני אלפיים שנה שאין בהם שום תועלת כלכלית או אחרת, ועוד להשקיע את כל משאביה בלימוד של הטקסטים האלה. מעשית, מה הסיכוי שחברה כזאת תווצר ותחזיק מעמד? אני לא רוצה להכנס כרגע לדיון התש"חים שלכם. אני מדבר רק על השקעה בהשכלה כעל החלטה כלכלית מוצלחת, ולא רוצה לדבר על ההשלכות הערכיות או התרבותיות שלה. |
|
||||
|
||||
כמו שכבר אמרתי, אני מסכים עם המסקנה הסופית שלך: שהשקעה של המדינה בהשכלה היא החלטה כלכלית מוצלחת, ללא קשר לערכים. רק הצבעתי על נימוק נוסף - לאו דווקא מיקרו - למסקנה הזו, והוא התחרות עם מדינות אחרות. בתנאים העכשויים, של "גלובליזציה", השקעה בהשכלה היא עוד יותר מוצלחת. שתי הערות ברמת הניטפוק: - סכום של הרבה החלטות מיקרו גרועות משפיע לרעה על המאקרו. לכן בנוסף להצהרה המאקרואית ש"כדאי להשכיל", יש מקום לחשוב איך למזער את הביזבוז ולהשכיל ביעילות (וזה החלק הקשה). - אגב, יש כבר חברות שהחליטו "באופן חופשי לגמרי ללמוד רק טקסטים מלפני אלפיים", והן שורדות. אבל זה כבר דיון בערכים שממנו רצית להימנע. |
|
||||
|
||||
"...יכולה להווצר חברה שמחליטה באופן חופשי לגמרי ללמוד רק טקסטים מלפני אלפיים שנה שאין בהם שום תועלת כלכלית או אחרת". מה כאן תיאורטי? מה קורה במאה שערים לדעתך? |
|
||||
|
||||
בבקשה תגיד לי שאתה מאלה שחושבים שאפעס זה איכס (תגובה 429214). |
|
||||
|
||||
"ללמוד ... טקסטים מלפני אלפיים שנה" - מה, אוקלידס, פיתגורס וכאלה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |