|
||||
|
||||
אני מעריך שכאשר אדם מרשה לעצמו להיכנס לסיטואציה שמאפשרת בגידה, הוא מודע לחלוטין לכך שהסיטואציה מאפשרת בגידה. אני נשוי 25 שנה, ומעולם לא הגעתי למדרונות חלקלקים, כיוון שנפשית - ברור לי שאני לא פתוח לאפשרות כזאת. זה לא יקרה, לפני שאני אחליט שאני מוכן לתת לזה לקרות. "פלירטוטים לא מזיקים", נסיעות עבודה, ארוחות עם קולגות, או ביקורים, לא יתגלגלו לכלום אם אתה מגיע אליהם בידיעה ברורה שאין ולא תהיה שום היפתחות נפשית לאופציה של קרבה אינטימית שמאפשרת בגידה. |
|
||||
|
||||
אחרי ההודעה שלך, השורה הנפוצה בטלוויזיה ''נפרדתי ממנו כי הוא היה קנאי מדי'' נשמעת לי פתאום כ''הוא לא נתן לי לבגוד בשקט.'' |
|
||||
|
||||
הרי לפי מה שהוא מתאר אדם מסוגל לפלרטט, לעבוד מאוחר עם חברים לעבודה וכו' וכו' בלי שהסיכון לבגידה אפילו יצוץ. גם במקרה שכזה סצנות קינאה יכולות להיות דבר מאוד בזוי ומעייף. |
|
||||
|
||||
מעייף הבנתי. למה בזוי? אם בן (או בת) הזוג שלך מעדיף פעילויות אחרות על פני בילויים משותפים אתך1, גם אם אינם כוללים פעילות מינית, מה בזוי בקינאה בסיטואציה כזאת? ___ 1 כן, אני יודע. הכל שאלה של מינונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |