|
||||
|
||||
מעניין שבבריטניה במאה ה-19 היה תהליך דומה לזה שבצרפת במאה ה-18, כלומר ריכוז קרקעות ועושר בידי מעטים שהביל לכוח פוליטי גדול יותר שלהם, שהבויל ליותר ריכוז עושר וחוזר חלילה. אלא שבבריטניה זה לא התפוצץ במהפכה אלימה אלא השתנה בדרך דמוקרטית באמצעות רפורמות חברתיות. ההשכלה לא תועיל - עם העלאת מספר שנות חינוך החובה גם יגדל מספר נשות החינוך הממוצע, כלומר יקרה תהליך של "עליית התקרה ועליית הרצפה" - לילדי העשירים יהיה חינוך יותר טוב. לכן אותו שוויון הזדמנויות שמדברים עליו הוא מפוקפק - למי שיש יותר כסף יתן לילדים שלו חינוך יותר טוב. אם רוצים להשיג יותר שוויון כלכלי חייבים לחלק את המשאבים כלומר את התוצאות ולא את ההזדמנויות. |
|
||||
|
||||
איך ולמה תחלק בשווה את התוצאות בלי לחלק בשווה גם את המאמץ? תכריח את כולם לעבוד באותה המידה? תמנע מאנשים לחנך את ילדיהם שלהם בעצמם, מעבר לשעות ביה"ס? תמנע מהם את הזכות לעבוד שעות נוספות ולקנות ספרים נוספים? |
|
||||
|
||||
בתגובה לדורפל: שים לב למילה "אם" - כלומר יש כאלה שעד קפיטליזם מוחלט ויש כאלה בעד קומוניזם מוחלט. אבל הרוב נמצאים , כמוני, היכן שהוא באמצע. אני אומר שצריך לחלק באמצעות מיסוי ואמצעים אחרים חלק מן הרכוש הפרטי שווה בשווה בין כולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |