|
"כל היונקים מתנהגים בדיוק באותה צורה" זה עניין של רזולוציה. כל היונקים נושמים חמצן, שותים מים ואוכלים. כל היונקים מתרבים ברבייה מינית, ודחף חזק להזדווג חיוני להישרדות של כל מין.
עד כאן הכל נראה לי ברור מאליו. האם ההקבלה הזאת תיקרע אם נמתח אותה עוד קצת, ונשער שהדחף להתרבות מניע את היונק הזכר *מטבעו* להתרבות עם כמה שיותר נקבות?
אני יודע שמונוגמיה קיימת גם אצל יצורים אחרים, אבל אם אני לא טועה זה נפוץ יותר אצל ציפורים מאשר יונקים (זה המקום שבו מישהו שמבין באמת בנושא מוזמן לתקן אותי).
הדחף הנגדי למונוגמיה הוא מם רב עוצמה שתומך כנראה בחברה אנושית יציבה ולכן נקלט בהצלחה, אבל הדחף הראשוני להפיץ את הזרע מוטבע לדעתי בגנים, ברמה עמוקה יותר. בגלל זה עד לא מזמן (עד המהפכה התעשייתית?) מונוגמיה אצל גברים בתרבויות רבות היתה "רשמית" ו"מוצהרת" בלבד, ולצדה שגשגה מערכת חצי-גלויה של פילגשים לעשירים ובתי-זונות לעניים, שלא לדבר על תרבויות שהתירו ריבוי נשים ועל זכותם של מלכים להגשים את חלומו של כל גבר (וכל אריה) ולהחזיק הרמון שלם. בגלל זה, לדעתי, השאיפה למונוגמיה בלתי-מתפשרת היא קליפה מודרנית, ולא הטבע האנושי.
|
|