|
||||
|
||||
אין מחלוקת על כך שיש הבדל בין מחשבה למעשה. אם כי במקרה של בגידה ההבדל הזה קצת נחלש. ההבדל בין המחשבה להחטיף לבין החטפה ממש הוא כל ההבדל שבעולם. כנ''ל המחשבה לגנוב, להרוג, לזרוק לכל הרוחות. אבל בגידה מזדמנת שאין לה המשך ובן הזוג לא יודע עליה, אינה פוגעת. בעצם כמעט שלא קרתה, כמו מחשבה. בהבדל שמבגידה ממשית עשויים להיוולד ילדים, ואתה מגדל ילד שאינו שלך, או שאת מגלה שלילדים שלך יש אחים למחצה. |
|
||||
|
||||
אבל גניבה מזדמנת שאין לה המשך ומושא הגנבה לא יודע עליה, אינה פוגעת. בעצם כמעט שלא קרתה, כמו מחשבה. |
|
||||
|
||||
1. אתה ממשיך לדרוש מבן הזוג סטנדרט שאתה לא עמדת בו - נאמנות. הבגידה המזדמנת לא חייבת לקרות רק פעם אחת, ועדיין תחשיב אותה לבלתי-פוגעת באותה המידה. אתה מזיין בלי הכרה ובן הזוג נאבק לכבוש את היצר. פשע חסר נפגעים? אני לא חושב ככה. 2. על מחלות שמענו? 3. אתה יכול לשחק רולטה רוסית עם בן הזוג הישן. כל עוד אף אחד לא נפגע, למה לטרוח לספר לו? סתם יבהיל אותו. שום דבר לא קרה, אה? הבגידה "המזדמנת" שלך היא על אותו התקן - הפעם לא תעזוב בעקבותיה. הפעם לא קרה שום נזק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |