|
דבר אחד הוא להבין את השפה, ודבר אחר הוא להבין דמוי-שיר חסר פשר (בדומה לבדיחה המקברית המפורסמת על האמא של הלן קלר שנתנה לה ב-1 באפריל וופל על מנת לקראו בכתב ברייל). כך למשל, עלינו להיות מסוגלים להניע את אצבעותנו ואת ידינו באופן מובחן (תינוק אכן לומד זאת בהדרגה) על מנת להקליד על מנענעים בודדים ומסויימים, בנבדל מטריקה באגרוף קמוץ על המנענעים), אך העובדה שיש ללמוד כושר זה (כלומר "לרכוש את הכלים", במילותיו של מר ליכטש), עדיין לא ערובה לכך שאנו מקישים משהוא שווה ערך לסונטה של בטהובן, ואולי לא אפילו לסוויטה "אנפילאות מגדיאל" מאת יוחנן בן-תוכי.
|
|