בתשובה לברקת, 29/01/07 12:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכל עניין של מידתיות. להיניק זה טוב? אז נמשיך להיניק עד גיל 10. סקס בין אבא ואמא זה דבר חשוב ליציבות המערכת המשפחתית? אז נצטרף למועדוני סווינגרז ונשלח את הילדים לשחק על פסי הרכבת. כנראה שאת צודקת בתגובה שלך למטה לגבי הראקציה להורות מקושרת. לכל תופעה חברתית יש ראקציה - זו דיאלקטיקה, וזה לא חדש. במקרה הספציפי של הכתבה הזו לא ראיתי עדיין את הזוועות שאת רואה, אלא בסך הכל דוגמה לשיח מתון מאד בנושא שמציג בחביבות את המתח שקיים בין שני הרצונות של אותה "אמא אורבנית"-ממוצעת-תיאורטית. היא לא מתיימרת לתת תשובות, והיא אפילו לא ממש נותנת במה מכובדת לרעיונות של הגורו-התורנית שלה. נכון שיש בה נימה נואשת, אבל בד בבד היא גם מלגלגת על ההצעות לפיתרונות אינסטנט לשלהוב היצרים. הנושא מעניין כמובן, ולא רק אקדמית, אבל הפרשנות שלך היא בגדר הר מעכבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה. התגובות שלי עולות לך כסף לפי מילה או מה? בוא נעשה חלוקת עבודה: אני אמשיך לפרשן, ואתה תמשיך לשאול אנשים למה הם לא בוגדים. ("הזוועות שאת רואה" זה בכלל שיר של פבלו רוזנברג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. נגמרו לי השאלות ברגע שקיבלתי תשובות שאני לא יכול להתווכח איתן. אולי אם הייתי מקרנן בעצמי אז היו לי עוד טיעונים, אבל כרגע אין לי אינטרס. יש לי הצעה אחרת: את תמשיכי לפרשן, ואני אהיה סטודנט חופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובות שאי אפשר להתווכח איתן זה "בעינייך זה עצוב? בעיניי זה לא עצוב". והטיעונים שלך אינם באמת טיעונים, הם ניסיון לאיין את הנושא שבו עסקתי. זה כמו שאבוא לאדם שמדבר על גיאומטריה ואומר לו "בחייך, אתה מנפח את העניין. זו בכלל לא בעיה אינטלקטואלית - מדובר במשולש ובעיגול בסך הכל!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בלי אלימות... את התשובות שאי אפשר להתווכח איתן לא קיבלתי ממך, אלא בהקשר של לשאול אנשים למה לא לבגוד, מירדן ניר-בוכבינדר. איתך אני תמיד יכול להמשיך להתווכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה-הא! למר הירש את עונה תוך חמש דקות, ואני מחכה ומחכה למי למי למי. רשמתי לפני! :-] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשברתי,* ואת הקורבן - "לפרשן" זו מילה אמיתית? כלומר, זו מילה חוקית ושונה מ"לפרש" או גירסא אלק-מגנביישנית ל"לפרש" הנכון והטוב? *גם בגלל שאני רואה את המילה הזו בכל מקום, גם אצל אנשים יודעי-דיבור, וגם כי אין לי כוח ללמוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח יענו לך, אבל יש חצי נושא בבלשנות שאני רבע מבין בו ואני רוצה להרגיש שאני מחזיר משהו לקולקטיב: "לפרשן" היא מילה שנוצרת מהשורש התנייני פ.ר.ש.נ, שנוצרת מהצבת השורש פ.ר.ש במשקל קטלן. ז"א, זהו שימוש בשם העצם "פרשן". יש כאן אלמנט של הקלת ראש והצרהרת שטחיות לעומת "לפרש", כי מי ש"מפרשן" מעביר את הפוקוס אל החזות (של הפרשנות) ולא אל הפעולה (של הפירוש). בכל מקרה זה לא משהו שמוכר ע"י האקדמיה אלא אחד מהמקרים הרבים שבהם חוקי יצירת מילים בעברית חותרים תחתיה (תחת העברית או תחת האקדמיה? תגידי את). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורש תנייני? ווס איז דוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית אפשר ליצור שורשים חדשים משמות (למשל ט.ל.פ.נ שבאה מהמילה האנגלית טלפון). השורשים החדשים האלה נקראים שורשים שמניים, כי השורש שלהם נגזר משם כלשהו. תת-סוג של שורשים שמניים הוא השושרים התניינים, שנוצרו (בדרך כלל) משם עצם שנוצר בעצמו משורש שהוטה כבר וקיבל משמעות חדשה. למשל: "לתמצת" נוצר מהשורש "ת.מ.צ.ת", שנגזר מהמילה "תמצית" שהשורש שלה הוא (אני חושב...) מ.צ.ה. כלומר: מ.צ.ה --{הצבה במשקל}--> תמצית --{גזירת שורש שמני}--> ת.מ.צ.ת --{הצבה בבניין פיעל}--> תמצת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ומהו שורש המלה "תנייני"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מארמית. תנייני זה שניוני. http://www.safa-ivrit.org/changes/tinyani.php (המעבר של ת' בארמית לש' בעברית הוא מאד נפוץ. למשל, תלת - שלוש, תמני - שמונה, תנא - שנה, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ו-א-י-ך, א-י-ך! מוצאים מלים באתר המרגיז הזה? כשאני מנסה לחפש שם מלה הם מעבירים אותי בקביעות לחיפוש גוגל שלה! זה לא מה שאני רוצה! הצילו!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא כן מה שאתה רוצה - הסתכל בחלון החיפוש הנפתח של גוגל: הוראת החיפוש היא לחפש רק באתר השפה העברית (בעזרת המנוע של גוגל, אבל בהחלט לא ברשת כולה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה... תודה. בכל זאת אני מרגישה שעבדו עליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מאתר רציני ורגיש (רצוי ספונטני ועם חוש הומור, כמובן) אני מצפה שישאיר אותי בחיקו החמים עד סוף החיפוש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי ש"תנייני" זה מערבית דווקא. אבל תכף בטח יסבירו לי שגם הערבית היא מארמית, או שהארמית מערבית ובכלל. עדיף שאני אחזור כבר ללמוד את מה שאני *צריכה* כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו גרמת לי להרהר במשקל של "תמצית", והוא מעניין - איזה משקל זה? מצאתי בקלות על כמה מילים באותו משקל: תענית, תרבית, תבנית, תקרית (אבל תסכית ותשתית לא!). כולן נחי ל"י. האם יש שלמים במשקל? האם הוא במקרה "תַקטֶלֶת"? זה משקל חיובי מאוד, עם תוצרת, תוחלת, תועלת ותושבת - אבל גם אלה כולן בגזרה! השורש השלם היחיד שאני מצליח למצוא כאן הוא "תרדמת", מילה חדשה אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפארת?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותנשמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אבל זה משקל אחר (אח של), עם חיריק בהתחלה. יכול להיות שזה המשקל של תועלת וכו' (האם אפשר להכריע?), אבל לא של תמצית וכו' (או שמא אני מפספס משהו?). יש עוד משקל אח, של "תלבושת" ו"תפזורת" - אני מניח ש"תחפושת" ו"תרעומת" שייכות אליו (ופתוחות בהתחלה בגלל הגרונית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חושב שזה אותו דבר כמו שקרה ב"תרדמת" לעומת "תנשמת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כנראה. ואולי זה גם המשקל של "תמצית" ושות' - אולי הפתח נובע ממה שבתיכון קראו לו "בידול הגייה", למנוע את כפל החיריקים. אם כך, זה נחמד: לא נשארה במילה אף תנועה מהמשקל המקורי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להשתמש להשתמש בזה כדי להגדיר ''תימצית'' - התמצית של התמצית. מצד שני, אפשר גם לא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם עיר הולדתו של סדאם חוסיין אל-תִכְּריתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט. הוא נולד בכפר עוג'ה אשר ליד תכרית. סדאם חוסיין [ויקיפדיה]. (פעם בחידון ידיעת הארץ שאלו אותי על שתי העוג'ות שבארץ ישראל, ועל "קו שתי העוג'ות" שלאורכו עצרו הבריטים במלחמת העולם הראשונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאור כבר ענה לך (ידעתי שתהיה בסוף תמורה לכל הספרים שהוא קורא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הפוך! שיר של פבלו רוזנברג זה הזוועות שאת שומעת). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |