בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 28/01/07 0:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהמממ. בניגוד לתפיסה המקובלת כאן, לפני שלושים שנה כבר לא היו מתחתנים בשידוך, לפחות לא בעדה החילונית. אם כבר, המודרנה מציעה הרבה יותר אפשרויות לבגידה, החל האינטרנט על שלל ההכרויות שהוא מכניס אליך הביתה, דרך בפופולאריות של יציאת נשים נשואות לעבודה מחוץ לבית וכלה בטלפון הסלולרי שמאפשר לך להיות בקשר גם תוך כדי פירוקו. שינוי נוסף בכיוון זה הוא הלגיטימציה היחסית של בגידה, שכל בת טפש-עשרה נחשפת אליה פעמיים ביום בערוץ ''ויוה'' והסרת הטאבו מהגירושין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסרת הטאבו מהגירושין לא אמורה לעבוד לצד השני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה היא יכולה לפעול לשני הכיוונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחשבה שלישית, לרוב מקרי הגירושין שאני מכיר, שהיו על רקע של קשר עם בן זוג אחר, קדמו יחסי מין מחוץ לנישואין. אנקדוטלי, כמובן, אבל במדגם הקטן שלי התופעה מאד מובהקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הטאבו על גירושין היה פחות חמור, הגירושין אולי היו מתבצעים לפני הבגידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, אבל גירושין הם עניין כואב לא רק בגלל התוית החברתית אלא גם בגלל עניינים פרוזאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מתי. אחרי שנתיים בלי ילדים זה לא כל כך נורא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנתיים בלי ילדים עדיין לא רוצים להתגרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שירדן לא התכוון לכך שנישואין לא מאהבה הם נישואין משידוך. לדעתי הוא התכוון לכך שעל צעירים היום יש פחות לחץ להתחתן מהר, ולכן הם מתחתנים מאהבה בשלה יותר ולא כתוצאה משילוב של לחץ פסיכולוגי ולחץ באשכים. ואם הוא לא התכוון לזה, אז אני כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש שינוי משמעותי בפן הזה בשנים האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... אבל אז גם יש להם שרשרת אקסים מכובדת, וגם ניסיון זוגי ומיני עשיר יותר (שמאפשר ''להשוות'' כל הזמן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאפשר להשוות, נכון, אבל מאפשר גם להיות רגועים מהתחושה ש''לא הכירו מספיק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, אבל לפני שלושים שנה היה הרבה פחות מקובל לחיות ביחד ללא נישואים, ועוד הרבה-הרבה פחות מקובל ללדת ילדים ללא נישואים. מה שהביא להשקפה כללית שהנישואים הם עניינה של האישה בלבד: היא זו שהייתה חיבת לעמוד על כך, כי מעולם כמובן לא שפטו גבר לשלילה על הדברים האלה. ומכאן נגזר גם שגברים רבים סגלו לעצמם יחס של בוז למוסד הזה, ובמקרים רבים ראו עצמם נכפים להיכנס אליו משום שעיברו מישהי או משום שחברתם נתנה להם אולטימטום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה "ההביא להשקפה כללית שהנישואים הם עניינה של האישה בלבד" וזה לא "הביא להשקפה כללית שהנישואים הם עניינו של הגבר בלבד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הצביעות וההתחסדות של הציבור הייתה כזו שנשים נשפטו בחומרה יתרה על לדה ללא נישואים, בעוד שהגברים שעיברו אותן זכו ל''השתתפות בצער'' אם ''נאלצו'' להתחתן משום כך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |