|
||||
|
||||
לא בהכרח. יודעים ולא קולטים את ההשלכות. |
|
||||
|
||||
מדחיקים את ההשלכות, אולי. אינני מאמין שאדם נשוי מקיים יחסים אם מישהו שאינו בן זוגו ואינו מבין שזוהי בגידה - כשם שאינני מאמין שמישהו לוקח כסף מהקופה של מקום העבודה ואינו יודע שזו מעילה. |
|
||||
|
||||
אני מדברת על קושי לקרוא למעשה בשם, לשים תווית על המעשה שנתפס כייחודי, אולי חד פעמי או יוצא דופן ומכל מקום (נתפס כ)נגזר מייחודיות של האינדיבידואל ("אני עבריין מס? לא - אני בסך הכל לא הצהרתי על הכנסה של חצי שנה! בלי זה העסק לא היה מתרומם"). לזה מתווספים תירוצים לא קבילים ("כל החיים שלי אני משלם מיסים וביטוח לאומי! רץ למילואים כמו כלב פעמיים בשנה! אני עבריין מס אני?"). |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי: מנגנוני ההדחקה והרציונליזציה עובדים שעות נוספות, אבל בכל זאת אנשים יודעים היטב שהם לא בסדר; זה מזמזם להם בירכתי התודעה. הם לא היו נזקקים לכל ההצדקות האלה אם לא היו יודעים שמשהו חורק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |