בתשובה לאהוד פירר, 25/01/07 19:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתנגד לאופן שבו אתה קורא את הרצל לאיך שאתה מבין את הניגוד שהוא מציג בין יהודי הגטו ליהודי הארץ העתידיים מבחינת הרצל וממשיכיו בציונות המדינית היהודים הם מאז ומתמיד ג'נטלמנים אוריינטאליים גאים וזקופי קומה גם בזמן שהם חיים בגטו ולכן יש להוציא את העם הזה מהמצב המביש שבו הוא צריך להתנהג באופן חיוור ופחדני שבכלל לא מתאים לו וזה אומר ששיבת ציון ועצמאות מדינית הן המטרות בפני עצמן המדינה שהוא מתאר (אל תשכח שהוא במודע ובמפורש מתאר אוטופיה) היא המדינה שתקום אם רק תשחרר את היהודים משיעבוד מלכויות מבחינת הציונות הרוחנית לעומת זאת , ואני טוען שכל התנועות הסוציאליסטיות ורק התנועות הסוציאליסטיות קנו את הטיעון הזה , הבעיה היא ביהודי עצמו משהו דפוק ברוח היהודית או במבנה החברה היהודית ותפקיד הציונות הוא ליצור את השינוי הפנימי הזה , אולי רק אצל מיעוט נבחר במקרה הזה שיבת ציון ועצמאות מדינית הן אמצעים למטרה האמיתית של שינוי היהודים ובהרבה מאד מקרים הן נתפסו כמנוגדות למטרה הזאת המדינה האוטופית תקום (אם בכלל!) רק לאחר שתשנה את היהודים עמדה שאני לא חושב שהרצל היה מבין אני השתמשתי במילים רדיקלי ומהפכני וכל השאר כדי לציין את אלו שרצו לשנות לא את הנסיבות החיצוניות של היהודים אלא את היהודים עצמם אם זה יצר בלבול אז אני אפסיק להשתמש בזה מה דעתך על "רוחניים" מול "מדיניים" ? אני חושב שאתה משליך את הגישה של הציונות הרוחנית על הציונות כולה ובמיוחד על אבי התנועה המדינית דווקא |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |