בתשובה לנועה ו, 22/01/07 10:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז ככה: לעניין השפה: ומה זה לאדינו? יידיש? ערבית-יהודית? זה שהחילוני (וגם המשומד) מחוייב במצוות אומר שאני יכול לראות אותו כחלק מהעם היהודי, אבל לא אני מגדיר את העם היושב בציון, החילונים מגדירים אותו. זה יהיה בעייתי לחילוני לומר: "העם שאני משתייך אליו מבוסס על מי שמחוייב במצוות" אם הוא לא רוצה לעשות מצוות (כלומר לא להיות מחויב בהם), יש פה איזו שהיא סתירה פנימית... אני אומר שהחילונים הרואים את עצמם כ"יהודים" מתכוונים ליהודים במובן אחר ממה שהתכוונו כל הדורות, עד לא מזמן, לכן העם שקם פה, ומגדיר את עצמו כיהודי ללא קיום הדת, הוא עם אחר. אמנם בשני המקרים מוזכרת המילה "יהודי", אבל אין בין היהודי שאני מתכוון אליו ליהודי שהחילוני מתכוון אליו אלא שיתוף השם בלבד. אגב, "מצוות צריכות כוונה" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאדינו היא עברית עם ספרדית מדייבלית, יידיש היא עברית עם גרמנית מדייבלית, וערבית יהודית היא ערבית יהודית. והן משמשות כשפות מדוברות במקומות בהם ישבו דוברי לאדינו, יידיש וערבית יהודית. אבל כשיהודי דובר לאדינו נפגש עם יהודי דובר יידיש, וזה קרה, או כשיהודי דובר פרובנסלית יהודית או צרפתית יהודית פגש יהודי דובר יידיש, הם יכלו לדבר ביניהם לשון הקודש. לגבי הכוונה, נשאלת השאלה האם חילוני שמקיים את מצוות יישוב הארץ, שלחם למען המדינה ובכך הציל חיי יהודים, אבל עשה זאת ללא כוונה לקיים מצווה - מקבל על זה שכר או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שבחיי היומיום העברית לא דוברה. אבל אפילו אם נניח שכן זה לא משנה. גם אם מישהו ידע במקרה עברית בלי להתגייר (ואנחנו מדברים על ידע ולא שימוש) הוא עדיין לא נחשב כחלק מהעם היהודי ה"ישן". לעניין המצוות: לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנשים ידעו אותה. לעניין הגיור: ידיעת עברית, גם היום, אינה חלק מהדרישות הקבלה לעם היהודי. גם בימה"ב היו מספיק כמרים שלמדו עברית לצרכי דת, הם אינם מענייננו. ידיעת שפה בכלל אינה מספיקה להתקבל לעם. כל מי שדובר צרפתית הוא צרפתי? לעניין המצוות: היית ליד אלוהים, או שאלת את הבירוקראט הממונה על ספירת מלאי מצוות בעולם הבא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז את סותרת את עצמך... גם השפה העברית לא הגדירה את העם היהודי? (תשובה לדידי: נכון) אז מה כן? (תשובה לדידי: הדת) מה התשובה שלך? לעניין המצוות: המצוות לא נספרות בעולם הבא, אני לא יודע מי הכניס לך את הרעיון הזה לראש... הציטוט "מצוות צריכות כוונה" הוא מהגמרא ושם נידון הנושא כמה פעמים וסוכם שכן, לראיה: ברכות על מצוות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |