בתשובה לג. שמעון, 11/11/01 10:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טענתם הראשית של אבידן/וולך/מוקד/עמיחי נגד זך וניתוץ האלתרמניות הטוטאלי הייתה נגד הטוטאליות. זך טען שאלתרמן בחרוזיו ומשקליו לא יוכל לתיאור שירי-חווייתי אמיתי, ולכן כל שיריו בטלים. קפצו החבורה הנ"ל ואמרו "אך ראה, 'כוכבים בחוץ' הרי היא יצירת מופת! כיצד תוכל להכחיש את התיעוד ב'כוכבים בחוץ'?" והללו שכללו את הטענה: אלתרמן אינו בטל; הוא פשוט אינו עובד על חוויות עדכניות. החוויה העדכנית היא במלים פשוטות - המודרנה. שיר על מע"מ שיר על מחשב על מעבדי תמלילים (אני נוטל גוזמאות גרוטסקיות בכוונה תחילה, אין לי צידוד או חציצידוד לשירים מעין אלו, לא כעת, לפחות) ושירים כיו"ב אלו מתארים מצבים מודרניים--- מצבים של תודעה מתקדמת יותר, תודעה מדינית מתקדמת יותר, תודעה חברתית מתקדמת יותר וחשוב מכל - תודעה שירית מתקדמת יותר. "מיפוי" החוויה הוא היכולת לתפשה בעזרת החוש השירי על ארכה ורחבה מבלי לפספסה בתרגום מן התודעה האנושית אל טורי השירה. אלתרמן לא היה יכול לכתוב שהרחובות ממריאים לאט מפני שלא היה בידו לחוש זאת, חושיו הרלבנים היו מנווונים, עם זאת, אבידן למרות דיגומיו המושלמים, לא כתב את כוכבים בחוץ, מפני שבשק חפציו היו מטא-כוכבים, ושירים אלתרמניים היו אפשרות, לא הגיון. המשך יבוא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דוד אבידן כתב שירים ופרוזה על מע''מ, על מחשב, ועל מעבדי תמלילים. ראה, למשל, ''הפסיכיאטור האלקטרוני שלי'', שהודפס מחדש לא מזמן, לשמחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני אין בו, בפסיכיאטור האלק', איזכור למע"מ כלל וכלל, ויש שימוש מתודי במחשב ובמעבד תמלילים; עם זאת, הטקסט הוא פואטי, ואינו מתקרא "שיר" אלא "שיחה" ("שמונה שיחות עם מחשב"). אבידן השתמש במתודה המודרנית, ולא סגד למודרניזם כמושא שירי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שלא מוזכר הצירוף _מע"מ_, אך אבידן בהחלט משוחח שם על מסים והכנסות, וגולש לוידוי ספק מרתק ספק מביך על המניע לכתיבת הספר, יחד עם המניע השני, שהוא, בניגוד לטענתך, בהחלט עוסק במודרנה (אם לא במודרניזם) בצורה ישירה: אבידן מייחל לפתרון טכנולוגי לתחלואי הגוף, לתשוקת הבשרים, ולבעית הגוף והנפש בכללותה, ואף מתאר תוואי אפשרי לפתרון – זהו בפירוש עיסוק משמעותי במודרנה (לא הייתי משתמש בפועל 'סגד'). אגב, כה לחי על מפעלכם בענין השירה העברית העכשווית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר, כמדומני, אבידן מנסה להיות הפסיכאטר של עצמו, מנתח רזי נפשו שלו, דרך תשובותיו הסתומות של המחשב. הוא מוביל עצמו באף שאלה אחר שאלה ומתעקש לחקור את המחשב בעניינים, שלמעשה, הוא נמנע מלתחקר את עצמו ברצינות. כך שאין בשיחות הללו שירה (למרות הפואטיקה האבידנית המודרנית לה איני מתכחש) ויש בהן סוגיות מודרניות (אך רק בבחינת סיטואציות לא מטאפוריות, אלא מתודיות; לצורך קידום השיחה באופן מעשי, ולא על מנת ליצור מתח שירי כלשהו בה) אך אין בהן, למיטב זכרוני, ייחול אבידני לפיתרון טכנולוגי לתחלואי המין האנושי. מדובר בעזר-טכנולוגי שכל אדם בעל הכישורים המילולים האבידניים המפותחים מספיק יוכל להשתמש בו; ואני כותב "מפותחים מספיק" כי הפסיכיאטור האלק' שלי הוא חוברת-עזר לתקופה הזו (שתבוא, בוודאי תוך שנים מספר) כדי לעודד את הכושר המילולי בשיחה מול מחשב, הוא כינוס מלל אמיתי בעל איכויות רטוריות ופואטיות מול מחשב שאינו מעריך זאת על מנת לנתח נפש אדם, הוא אגב, קשור מאוד למפעל השירה העברית - שעל מחמאותיך לגביו נותר לי רק להודות - בגין פיתוח פואטיקה בסביבה נטולת הערכה פואטית. אך זה כבר דיון אחר, ואולי אפתח אותו. אולי לא אפתח אותו. אולי תפתח אותו אתה ואתפתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניה לפני שמאתחלים או מאפסים את ה GPS הנה לינק (מצטער על הפורמט זה מה מצאתי) והעברית עדכנית מתמיד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |