|
||||
|
||||
אז ככה: 1. אני לא מדבר על מחוות. ההתנתקות הייתה מחווה, היא לא הובילה לשום מקום טוב... יש הבדל בין הפגנת רצון לשלום ובין מחוות. ההתנהגות הנוכחית של ממשלת ישראל משדרת שהיא מעוניינת להחזיק בשטחים עוד הרבה מאוד זמן. סדר שבלתי אפשרי אם היא באמת רוצה שלום. 1*. לעניין התשתיות, שאין לו קשר להפסקת הבניה בהתנחלויות, זו לא מחווה. עובדתית, אין לפלסטינים דרך להשיג חשמל מים וכד' בלי ישראל וישראל היא זו שיצרה את המצב הזה. מכאן נובע... חוץ מזה יש לציין את העובדה שאם הצד השני לא רואה את ה"מחווה" ככזו, זאת לא מחווה. 2. האמת היא שזה ממש לא משנה. אתה צודק בכך שכפי הנראה היום אין ברשות מי שיעשה שלום עם ישראל (ויצליח ללהשיג מימוש שלו מצד הפלסטינים...) אבל זה לא תירוץ לכך שישראל מראה רצון להמשיך להחזיק בשטחים גם הלאה. אני מצטרף למחאה שלך נגד הפגנות מיליטריסטיות. לסיכום: ישראל לא רוצה שלום אמיתי, היא אומרת שכן אבל "בוקרה פל משמש". גם הפלסטינים בשלטון לא רוצים שלום אבל ישראל היא היחידה שיכולה לפעול ולכפות חוק על אזרחיה. (וגם אם לא, אין זה משנה...) הרשות, או מה שנשאר ממנה, רוצה להתקיים ללא תמיכת ישראל ולכן אין לישראל זכות להשתמש בתירוץ של "עזרה לפלסטינים", להמשיך להחזיק בשטח ולעשות בו כבתוך שלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |