בתשובה לישראל סבא, 18/01/07 23:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תראה, בכלל לא ברור אם יש טעם להתייחס אליך ברצינות. החלק הראשון של ההמלצות (1-18) דן באסטרטגיה אזורית הכוללת את עירובן של סוריה, איראן, סעודיה ומדינות נוספות בתפקיד קונסטרוקטיבי בעירק. יש בזה הרבה מאד הגיון, במיוחד שעד עכשיו הממשל האמריקאי למעשה עודד את סוריה ואיראן לעשות את מיטבן ללבות את הלהבות בעירק. חידוש תהליך השלום הישראלי ערבי הוא חלק מאיסטרטגיה כוללת זו. לאל קעידה זה לא יזיז, אבל במידת התמיכה בעל קאידה בעולם המוסלמי זה בהחלט יכול לפגוע. החלק השני (המלצות 19-74) מתיחסות לאיסטרטגיה הפנים עירקית. אין בהם פתרון קסם, שכן אחרי שטיפש זרק אבן לבאר, מאה חכמים יקשו להוציאה. נמצא למד שישראל משחקת תפקיד משני בדו"ח, שעיקרו עירק עצמה. אבל אל תדאג, יום יבוא, ואינו רחוק, בו ארה"ב תמקד תשומת לב אמיתית בישראל, ואז יהיה לך יותר על מה לבכות. בכי נעים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל משחקת תפקיד די חשוב בדו''ח למרות שהיא מוזכרת שם מעט מאד. הרעיון הוא שקיומו של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי ומישטר הכיבוש מפריע ליתר ההסדרים במזרח התיכון. הסכסוך הישראלי פלסטינאי איננו סיבה אך הוא גורם מפריע רציני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך. הסכסוך הישראלי ערבי הוא אכן מוקד חוסר יציבות במזרח התיכון והרבה מעבר לו (באדיבות על קאידה ואוהדיה). יתרה מכך, תמיכתה הלא ביקורתית של ארה''ב בישראל מונעת ממנה לרכוש אמון בעולם המוסלמי. ארה''ב עשתה טעויות נוספות (למשל עיראק...), אבל מדיניות ריאליסטית מחייבת בין השאר (א) לחץ אמיתי על הצדדים להגיע להסדר, ו (ב) על ארה''ב להראות כמפעילה לחץ על ישראל להגיע להסדר. כל זאת מקובל על כל מנהיגי אירופה, משיראק ועד בלייר, וכפי שראינו עכשיו גם על חוגים רחבים מאד בארה''ב. ההזיות של בוש יצאו מהאופנה, כך שנראה לי שהשינוי במדיניות ארה''ב יגיע לכל המאוחר עם כניסת הנשיא החדש לתפקיד בעוד שנתיים. לדעתי זה גם טוב לישראל. יש מזה מן המשפיל שישראל מתקשה לפתור את בעיותיה בעצמה, אבל עדיף כך מאשר בכלל לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |