 |
לא תמיד, ובמיוחד בגיל הרך, הלימוד נעשה ללא אלמנט של כפייה. התלמיד היה מעדיף להישאר בבבית ולשחק, במקום להשקיע מאמץ מחשבתי בלימוד, ומדובר בכל נושא שמועבר בבית הספר, אפילו קריאה וכתיבה. ובכל זאת, לטובתו (אני הרי מבוגר מטיף), כדאי שילמד.
בכיתות ז' ו - ח' הייתה לי מורה מחנכת שאחת משיטות הלימוד שלה הייתה להביא אותנו ללמוד קטע שלם מפרק בתנ''ך, ובשעור הבא לדעת גם את הקטע הזה וגם את הקטע הבא, כך שבמשך כמה שעורים למדנו את הפרק כולו. מסתבר שכאשר לומדים בע''פ טקסט ארוך, פרק שלם, הידע נשאר בזיכרון. לכן אני יודע היום בע''פ את פרקים א ו ו' בישעיהו (את חלקו הגדול של פרק מ', נחמו, אני יודע בעל פה בגלל שהיה ההפטרה שלי), וכן את שירת דבורה ושירת האזינו, ואני מודה לה על כך. היו לה עוד שיטות שאותן אני זוכר לרעה, ובגינן מוקיע אותה עד היום הזה, אבל זה סיפור אחר.
מעניין שהבקיאות שלי מאד נשחקה. פעם הייתי בקי גדול בסיפורי מלכי ישראל וזכרתי כל מלך ומלך. אתמול בטלוויזיה (מי רוצה להיות מליונר) נשאלה השאלה מי בנה את העיר שומרון. יהושפט (או יהואש) זכרתי שהיה מלך ביהודה ולכן לא רלוונטי, זמרי, זכרתי שהיה עבד שמלך שבעה ימים לאחר שהרג את אדוניו, וכן כנראה לא הוא, נשארו אחאב ועמרי. מסתבר שאת סיפורו של עמרי שכחתי לגמרי. זכרתי שהיה מלך כזה בישראל, אבל לא זכרתי שום סיפור עליו, והדבר ממש אכזב וציער אותי. נחשתי שאחאב המפורסם יותר הוא התשובה הנכונה, אך מסתבר שטעיתי, ומדובר דווקא בעומרי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש