|
בעניין הדירות- לו היה בסיס כלשהו לקביעה הנחרצת שלך, הניתוח המעמיק והעלאת הספקולציות היו מתקבלים איכשהו על הדעת, אך כיוון שבאמת אין שום קשר בין מה שכתבת למציאות אני נאלץ להסיק שהנגיעה שלך לקיבוצים (כמו של כותב המאמר ורבים מהמגיבים) אוחזת יותר ברגש ובמרמור ופחות במציאות.
מעבר לכך שהקיבוץ הוא מארג חיים מורכב יותר ממה שתיארת (עליזה וגו', כפי שכתב בצדק אדם קלין), הנטייה ברב הקיבוצים ובפרט בקיבוץ שלי היא דווקא להחזיר בנים הביתה. את המאמצים, ההטבות והשמיניות באוויר ''לפתות'' את הצעירים להישאר ואת העוזבים לחזור את לא יכולה לפטור ב''אלוקי החומר''. בני משק וצעירים הרוצים להשתקע בקיבוץ יתקבלו בזרועות פתוחות וללא שום בעיה. כל דחייה שהיא תהיה דחייה אישית בלבד על סמך המועמד וחריצותו (ז''ת- אם המועמד הבריז באופן סדרתי לגיוסי פומליות, או גידל גראס בשכבת הנעורים, באמת יש סיכוי שלא יתקבל. קלוש עד אפסי, אך יש). אני לא יכול שלא לתהות כיצד רכשת את הידענות המופלאה בנושא ואת ההכרות עם הקיבוץ.
|
|