|
ובהמשך מוסיף אבידן ברגע של כנות (בתחילת שנות ה-60 ) - "ואיני יודע מה יש לנו במקומה". זה באשר למעשה הפוטש שנערך באלתרמן והרחבת גבולות הנסיון-צמוד-המלל המשתרשר. היה זה זך עצמו שבעקבות חזרתו משהייתו המתמשכת באנגליה בשנות ה-80 דיבר בראיון לה"ארץ" על מכת ה"יצירה" הישראלית -שלשול מילולי, בעוד האנגלים מתאפיינים לדבריו בהיפוכם - "עצירות" ביקורתית. אל ילין על מעשה "שוליית הקוסם" נוסח דיסני שהוא עצמו החל בו. באשר להיסטריה, לסנסציונליזם ולמטה-מודעות המוכוונת לתעתועי-סרק לינגוויסטיים משמימים - אלה הינם תוצרים בלתי נמנעים של החצנה והרחבת השימוש במסמנים אקסוגניים כתחליף לרצף עמוק של הווייה.
|
|