|
דומה שהדגש על גבולות חדשים, ועל אמצעי מיפוי הינו בבחינת ''לדבר על'', ''לחקור את'' (גבולות המושא). זאת בדומה לילד החוקר את גבולות ההשתטות והפריעה המוצבים לפניו, חקר-פקר שהינו אופייני לכל גלישה לברוטאליות משמימה וצמודת פני השטח של הדברים. למפות הינו לעשות רדוקציה של ממשות תלת מימדית לדו-מימד. אכן, קיימת במהפכת-זניחת-השווא הזו דגש חזק על מורפולוגיה דו-מימדית מוכוונת לינגוויסטיקה, המסתייעת בתרועות-שווא של סנסציוניזם ריק ועקר כדבעי, בתוספת לקורטוב אירונייה-כביכול ומטא-מודעות אדולסנטית, שכמו במקרה של וולך, גובל בהיסטריה. חיפוש הגבולות אכן היגיע לסיפה של היסטריה מדולדלת וצעקנית.
|
|