בתשובה לדובי קננגיסר, 09/11/01 10:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מערבב בין בחורים לבין אברכים. לא הבנתי למה לא ראית את החלוקה? אתה צריך טלסקופ כדי להראות לך את ההבדל? אברך שנשוי כמה שנים, לא גר בישיבה, והישיבה לא מספקת לו מגורים לא חינם ולא חצי חינם. ואין לו שום הנחות בענין. לא הבנתי למה אתה מערבב כאילו הוא מקבל מגורים. תעשה חשבון של משפחה עם 5 נפשות, ז"א שלושה ילדים קטנים. תעשה חשבון של אמבטיות לילדים(אולי אצלכם עושים אמבטיה רק פעם בשבוע?),כביסות, ושאר הוצאות חימום. טלפונים למשפחה ולידידים-לא פלאפונים. דרך אגב, כמה ילדים יש לך, שאתה יודע כמה הוצאות יש בטיפול בילדים? אברך לא מקבל ארוחות חינם, מהיכן לך ההמצאה הזו? אני מסכים שיש הרבה תרומות, אבל אינך יודע מה משקל הפיתוח על ידי המדינה. נכון שיש בנין על שם. זה לא סותר שהמדינה מסייעת ועוזרת. אולי תקרא מה שכתוב כאן בכתבה-באמצעה-דברי מרדכי קרליץhttp://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did... אולי אם תקרא את הכתבה הבאה זה יעזור לך להבין?http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did... ולגבי מי מממן את התקציב השוטף, עיין בקישוריות הבאה.ואל תגיד ללא בדיקה מי דמגוג!http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did... ובמאמר הבא, תעשה חושבים על העלויות שאתה משלם עבור טיפשים שנמצאים כראשי האוניברסיטה, ולא מנהלים את התקציב בצורה ראויה. http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did... חכיתי עד מוצאי שבת, שחלילה לא יכתוב לי איזה איש כאן שחלילה גרמתי לך לחלל שבת בגללי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעיון את המאמרים שקישרת, ולא מצאתי הצדקה להגדרתך את ראשי האוניברסיטה כטיפשים. למותר לציין שהשכלתך המשוערת היא כאין וכאפס לעומת השכלתם, no offense. אתה שב ומעמת באופן מלאכותי בין העולם האקדמי לעולם החרדי. קיטוב מזויף זה קומם אותי כשבא מצד אגודות הסטודנטים, והוא חורה לי גם כעת. 300,000 איש שוקדים כיום על לימודים גבוהים לעומת רבבות ספורות, במקרה הטוב, בישיבות. גם מאסטרנטים רוצים להביא ילדים לעולם, גם דוקטורנטים צריכים לפרנס משפחה ולטפל בזאטוטים, ועם זאת הם מחויבים לשאת במשרות הוראה בנוסף ללימודיהם המפרכים כדי לזכות למלגה. בלימודיהם כמו גם בתעשיה תורמים אלה ישירות לביסוסה המדעי והכלכלי של המדינה. לעומת זאת ההשכלה הכללית הירודה בציבור החרדי משעבדת את בוגר הישיבה לחיים של דלות ועבודות דחק בלתי מכניסות. למה זה טוב לכל הרוחות? כנזכר בכתבה, התמ"ס שוקל "לממן עד 60% מעלות ההכשרה של עובדים חרדים במפעל ההיי-טק "ראשון טכנולוגיות"". מהלך נסיוני זה מנסה לענות על בעיית הדלפונות שציינתי לעיל, לא בדיוק התיאור האידילי האמור לשיטתך לשמש אלטרנטיבה ללימודים אקדמיים. אגב, עדיין לא התייחסת לטענתך הקודמת כי "רוב, אנשי האקדמיה, היום, מפרסמים, שיש למדע פתרונות להרבה צפונות החיים." וכן, עדיין לא השבת על השאלה שפתחה את הדיון בינינו - מדוע שיעור החרדים באקדמיה כ"כ נמוך? אחזור על שאלת ההמשך - אם גם לשיטתך אין מדובר במצב רצוי, מהם הגורמים בהם יש לטפל על-מנת להוציא את הציבור החרדי ממעגל העוני הכרוך בחוסר השכלתם הכללית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שההשקעה של המדינה באוניברסיטאות היא השקעה בעתיד. כל סטודנט נמצא באוניברסיטה לתקופה זמנית ויוצא למשק הישראלי ומרוויח ומשלם מס הכנסה ועוזר לפיתוח הכלכלה. לא חשוב איזה תחום הוא למד. אין לי התנגדות שהמדינה תגיד שגם השקעה בישיבות היא השקעה בעתיד, נניח שזה עתיד רוחני מסוג אחר. אבל כשמדברים על המספרים (וזה אפילו בולט עוד יותר כשבודקים אחוזים) מגלים שהמדינה מממנת ישיבות גבוהות ותלמידיה לטווח ארוך (למעשה בלתי מוגבל), ונותנת עוד הרבה מאוד הנחות והקלות מסביב, וזה לא מכניס כסף למדינה כלל, בעוד שלסטודנטים היא מממנת רק את הדברים מסביב (מחקר, פיתוח וכו') והם עצמם נדרשים לשלם את ההוצאות הישירות על תהליך הכשרתם. אני יכולה להציע את הניחוש שלי לשאלה למה יש כל כך מעט חרדים באקדמיה- האקדמיה מעוררת פתיחות ושאלות לסביבה. קשה מאוד להתמודד איתם. זה כמובן גם מטעמים סביבתיים (חוסר רצון להפתח לסביבה חופשית, לא הומוגנית, שיוויונית, עלות לימודים אקדמיים ועוד), אבל הדבר המאיים ביותר הוא האפשרות להטיל ספק בהכל. זוהי גישה שלא תעלה על הדעת לציבור חרדי, וגם לדתיים מסוימים היא קשה. בעיני זה היתרון הגדול של החיים בתקופה שלנו- היכולת הזאת לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. (האם אני אצליח לפתוח כאן דיון פילוסופי??) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעט אנשים שאני מכיר שלמדו באוניברסיטאות בארץ עזבו את הארץ כמה שנים אחרי סיום התואר לטובת עבודה בחו"ל. שם הם מרויחים כסף ומשלמים מיסים לממשלות אחרות שלא השקיעו להכשרתם המקצועית. האם יש מקום לפי טענתך לשקול לדרוש מאותם אנשים שיחזירו את הכסף שהמדינה השקיעה בהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון שלא כל מי שמשקיעים בו מחזיר את ההשקעה. לא כל עולה חדש שמקבל סל קליטה ישאר מספיק זמן בארץ, לא כל ילד שלמד כאן בבית ספר יסודי יעשה צבא, ולא כל סטודנט יחזיר את ההשקעה. אין כאן הסתכלות על הפרט. אי אפשר לחשב באופן מדויק שתקבל בדיוק כמה שאתה נותן- וגם לא נראה לי שזה מתאים לערכים שלנו. רק אם אתה עובד אתה תקבל כסף? רק אם אתה משלם מס הכנסה הילדים שלך יוכלו ללמוד בבית ספר? רק אם אתה משלם ארנונה יפתחו את השכונה שלך? אבל- הויכוח שלי הוא עם ההסתכלות על הכלל ולא ההסתכלות על הפרט. הסטודנטים ככלל, כציבור מחזירים את ההשקעה בהם. תלמידי הישיבות לא. תלמידי הישיבות הם רוב הציבור החרדי. (כמעט כל הגברים), הסטודנטים הם מיעוט יחסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזר, אף אחד לא הכריח את אותם אברכים לעשות חמישה ילדים לפני שיש להם גרוש על התחת. לי אין ילדים, מסיבות שאינן ממין העניין. אבל נניח שלא היו הסיבות הללו, והייתה לי אפשרות סבירה להקים משפחה, לא הייתי עושה זאת, עד אחרי שהייתי מבטיח הכנסה מספקת כדי לתמוך בהם. או, בעברית - בעיה שלהם. אני צריך לממן את טירוף הרחם שלהם? מקסימום אני מוכן לממן להם קונדומים, וגם זה רק בגלל שאני נחמד. חשבתי לחכות עד יום שבת כדי לענות לך, אבל לא היה לי כוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>חשבתי לחכות עד יום שבת כדי לענות לך, אבל לא היה לי כוח פעם דובי, תמיד דובי |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |