|
||||
|
||||
בדיוק מה שקרה לי אתמול. חבר שלי, נטול סלולר, ואני חיכנו אחד לשני 30 דקות כשכל מה שמפריד ביננו הם 8 מטרים. בסוף הוא הלך לקנות טלכרד, חיפש טלפון ציבורי והתקשר אלי. אמרתי לו שהוא חייב לרכוש טלפון נייד, זה לא ילך ככה. חוץ מזה גם אין לו שעון. אני לא מבין איך הבחור הזה מנהל בכזאת הצלחה פרוייקטי מחקר כאלה גדולים כמו שהוא מנהל. |
|
||||
|
||||
מה אתה כאן לא מבין? עובדה שבסוף הוא מצא פתרון יצירתי לבעיה! |
|
||||
|
||||
פיתרון מאוד לא מוצלח נפגשנו באיחור של חצי שעה. במבחן התוצאה הוא נכשל. מזל שלקחנו מקדם היסטריה של שעה לקראת הפגישה הבאה שאליה היינו אמורים להתכונן. |
|
||||
|
||||
*מזל* שלקחתם מקדם היסטריה של שעה לקראת הפגישה הבאה? זה לא מזל, זה חלק מנתוני התכנון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |