 |
סיפור מוסאדק מוכר לי משנות ה-60 לפני מייקל מור וראלף נאדר.
לא היה שמץ של סיכוי שהקומוניסטים ינצלו את חולשתו של מוסאדק
וישתלטו על איראן. הדרך היחידה שיכלו לנסות לעשות את זה הוא באמצעות כניסה של הצבא האדום. אז לא ידעתי על החולשה הבסיסית של שלטון השאה "החזק" (מוסאדק היה חלש). ראיתי אז סרט שהרשים אותי מאד- האמריקאי המכוער. אותה השיטה העלתה את קסטרו לשלטון והיום יוצרת שורה של מדינות אנטי אמריקאיות במה שקרוי "החצר האחורית של ארה"ב". העובדה שבתוך המערכת האמריקאית היו מתנגדים למהלך נגד מוסאדק ודוקא ממניעים של מאבק נגד הקומוניזם, מראה שהאמריקאים לא התעניינו בדקויות כמו השלכות ארוכות טווח על מעמד ארה"ב באיזור; הם רצו את מירב רווחי הנפט לעצמם ולהראות, שיש אבא שמנהל את העניינים ולא כל אחד יחליט מי יהיה ראש ממשלה ואיזו מדיניות הוא יאמץ. כל ההתנהלות האמריקאית במפרץ הפרסי-עידוד סאדאם לצאת למלחמה נגד איראן ותמיכה בו בזמן שהוא היה בדרך להפסד-
לא היתה בגלל פחד או חשש מהתפשטות הקומוניזם. האם התמיכה האמריקאית בטרוחיליו, בטיסטה, פפה דוק, וידאלה, סומוזה- היו מפחד הקומוניזם? הרי היה ברור לכל אדם הגיוני כבר באותה תקופה, שהרודנים הרוצחים הללו הם הגורם העיקרי שעודד מחתרות בעלות נטיה שמאלית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש