|
||||
|
||||
כנראה:) |
|
||||
|
||||
הוא דווקא כן. בשביל ברקת חישוב ''מסובך ביותר'' הוא כל כך קשה כך שאפשר להגיד שהוא ''בלתי אפשרי'' - ואילו בשביל גדי, כיוון שהוא ''לא באמת בלתי אפשרי'', הוא דווקא אפשרי בתאוריה (למרות המגבלות המעשיות שכנראה, אבל לא בטוח, לא נתגבר עליהן לעולם). |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי - בעיניי, כמו בעיני ברקת, כשמדברים על המציאות המעשית מה שאולי אפשרי בתיאוריה הוא לא רלוונטי, לא? |
|
||||
|
||||
למה לא רלוונטי? שוב, היום זה נראה לנו בלתי מעשי, אבל אנחנו חייבים להודות שאין לנו יכולת טובה לשפוט. אנחנו לא באמת יודעים להעריך בצורה מדוייקת מה יקרה בעתיד הרחוק: למשל, מחשבים כמו שיש בימינו - מהירות ריצה גבוהה לעומת נפח קטן יחסית - הם אפילו לא המדע הבדיוני של לפני חמישים שנה (המדע הבדיוני - לפחות של אסימוב, שהוא מרתק בלי קשר - דיבר על מחשבי ענק בגודל של כוכבים). יש שתי דרכים להראות שמשהו הוא בלתי אפשרי: אחת היא להגיד "אוי, זה נורא מורכב, זה תלוי בהמון דברים, לא ברור לי מאיפה בכלל אפשר להתחיל". זו גישת ה"להוכיח על ידי כך שננסה ונראה שזה קשה". כשלמדתי חישוביות, המרצה (המצויין) טרח להדגיש שוב ושוב שזו לא גישה קבילה. הגישה השנייה היא להניח שאנחנו כן מסוגלים לעשות משהו (שכיום נראה לנו בלתי אפשרי) ולראות מה נובע מזה ואיפה הגבול. אם השמיים היו הגבול זה לא היה מעניין. בפועל, מתברר שיש לא מעט דברים שלא ניתנים לעשות אפילו בהנחות התיאורטיות ה"מקלות" הללו - כלומר, כנראה שלעולם, ולא משנה מה, לא נוכל לעשות אותם. בעיני זו אמירה הרבה יותר חזקה והרבה יותר מעניינת מאשר "זה בלתי אפשרי היום באופן מעשי". |
|
||||
|
||||
א. ייתכן שאני באמת לא מבינה מה אתה כולל ב"חישוביות". תוכל לתת הגדרה? ב. לא נראה לך שהחסידות נושאות החיתולים של ברקת הן בדיוק הוכחה לכך ש"לעולם, ולא משנה מה" לא נוכל לעשות את החישוב הזה? |
|
||||
|
||||
"חישוביות", בהקשר הזה, פירושו "התחום שבודק אילו פונקציות מכונת טיורינג יודעת לחשב ואילו לא". החסידות של ברקת מראות שהחישוב מאוד (מאוד מאוד מאוד) קשה. הייתי אומר בשמחה ש"לעולם לא נוכל לעשות את זה" כי זה מה שאני מאמין בו, אבל אני מודע לכך שאין לי יכולת לנבא את העתיד, ושדברים שפעם נראו מופרכים לגמרי ("מכונה כבדה מהאוויר לא יכולה לעוף") הם קצת פחות מופרכים היום. ייתכן שאם הייתי בקיא יותר בתורת הכאוס הייתי עוד יותר פסימי. אבל כאמור, אלו בעיות שנוגעות לא לשאלת החישוביות עצמה (יש קלט; בואו נחשב את הפונקציה על הקלט הזה) ויותר לשאלת איסוף המידע (מה הקלט הרלוונטי עבור הפונקציה? איך נשיג את הקלט הזה בלי לשנות את מה שאנחנו מודדים?) |
|
||||
|
||||
אם השאלה היא רק מה קורה בהנחה שהקלט שלך הוא מלא, אז אין לי מושג מה אפשרי במסגרת הזאת. אבל ההגיון אומר שלעולם לא ייתכן קלט מלא (משהו שקצת מזכיר את המפה המושלמת של בורחס - זה שצריכה להיות בגודל של מושא המיפוי עצמו). |
|
||||
|
||||
נכון, אבל אז השאלה היא האם אפשר להסתפק בקלט לא מלא. ברור לנו שיש דברים שעבורם אפשר - לכן אפשר לחזות ליקויי חמה ולנחות על הירח ולחזור בשלום. לכן השאלה האם אפשר גם במקרה שעליו מדברים כאן קשורה יותר לפיזיקה מאשר לחישוביות. |
|
||||
|
||||
ולא רק לפיזיקה. |
|
||||
|
||||
לא רלוונטי למה? |
|
||||
|
||||
טוב - כאן השאלה היא על מה מדובר. על העולם הממשי או התיאורטי. כשמדברים על מספר האנשים שייספו/יינצלו בתנאים מסוימים אני מבינה שמדובר בעולם הממשי, ועל היכולת חחישובית הרלוונטית לגביו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |