|
||||
|
||||
מזכיר לי את שיעורי "קריאה מונחה" בכיתה ז'. הייתה סדרת ספרים על ילד לאמא חד-הורית, או אולי זו בכלל הייתה הסבתא שגידלה אותו, שמאומץ על ידי זוג יאפי, נראה לי שהחצי הנשי בזוג היה בהתחלה העובדת הסוציאלית המופקדת על הילד. בכל אופן, ספר של מאה וחמישים (האיילים הותיקים יכולים לנחש מאיפה שלפתי את המספר) עמודים נמרח לאורך קרוב לשנה. ילדים שאהבו לקרוא סיימו אותו לפני שהמורה סיימה להסביר מה נעשה בשיעורי "קריאה מונחה", ובשאר השנה צפו בשאר הכיתה קוראת את הספר בקצב של חמישה עמודים כל שבוע, וניהלו עליו את השיחה הבאה עם המורה: "אז מה אתם חושבים שהוא הרגיש כשהכריחו אותו לעזוב את הבית של סבתא ולעבור לגור אצל שני זרים שחושבים שהוא, סבתא שלו וכל מי שהוא הכיר עד אז הם חבורה של פרימיטיביים שמתפקידם לחנך?" "אני חושב שהוא הרגיש רע. הנה, זה כתוב בספר - 'היה ממש חרא לעבור לגור עם שני חארות שחושבים שהם יותר טובים ממני."' |
|
||||
|
||||
סקוזצי מה? |
|
||||
|
||||
אמא שלו מתה אם אני זוכרת נכון, אבא שלו היה כלוא בבית סוהר, וסבתא גידלה אותו. הוא לא אומץ אלא נשלח לאומנה אצל משפחה חיפאית (ואז לא היו יאפים :-) ). ואני חושבת שחוסר העניין שגילית בספר נבע מזה שלא טרחת להגיע לפרק שבו הוא בורח לעתלית ופוגש את בתיה בעלת שיער הפחם (בספר העשירי או משהו בסדרה ציון כבר מקיים איתה יחסי מין, אבל כנראה שאת זה לא היו מכניסים לכם לתוכנית הלימודים בכל מקרה). |
|
||||
|
||||
"אני חושבת שחוסר העניין שגילית בספר" - מאיפה הסקת את זה? |
|
||||
|
||||
מתוך נימת הזלזול שעולה מהודעתך. אבל אולי בעצם היא כוונה אל השיעורים בבי''ס ולא אל תוכן הספר עצמו. |
|
||||
|
||||
אכן הזלזול מופנה לשיעורים בביה"ס. "ולא אל תוכן הספר עצמו" - לא הבאתי זלזול בשום חלק מהספר*, תוכן, עטיפה או אחר. * (בעיקר כי אני לא זוכר אותו) |
|
||||
|
||||
"אל עצמי"? |
|
||||
|
||||
בדיוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |