|
כן, במסגרת הלימודים. ואפילו הלימודים שלי1. פשוט קראתי ברפרוף את שלושים העמודים הראשונים (תיאור הטפט על הקיר באמת היה מרגש, אבל משום מה לא מרגש דיו...) ומשם זה כבר המשיך בפאנן יחסי. זה לא קשור למורה, למרות שבאותה שנה באמת הייתה לי מורה מצויינת, אלא לעובדה שיותר קל וכיף לי לקרוא ספר מאשר את התקצירים שלו, ולכך שאני מבינה הרבה יותר טוב את הניתוחים אם אני לא צריכה ללמוד אותם בע"פ מתוך חוברות סיכומים, אלא לקשר אותם לסיפור עצמו. מופרע, אני יודעת.
1בניגוד ל"חוות החיות", ו"העוזר" שקראתי במסגרת הלימודים של אחותי הגדולה.
|
|