בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/12/06 10:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם משקלם של אותם "פרטים מוכמנים" שרק מבצע הרצח יכול לדעת תלוי בשאלה כמה אתה מאמין לחוקרים שלא העבירו את האינפורמציה החשאית הזאת לנאשם במפורש או במרומז (וטוב יותר: למדובב). החשדנות שלי במקרה הזה נעוצה בלחץ הגדול שהיה על המשטרה לתפוס את הרוצח, לחץ שהתבטא בין השאר באותה מסיבת עיתונאים הזויה. במצבים כאלה הלחץ הפסיכולוגי שהחוקרים נמצאים בו יכול בקלות לשכנע אותם שהחשוד הוא באמת הרוצח, ומרגע זה כל האמצעים כשרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה שלא נמצאו אצלו בגדים מוכתמים בדם? הוא לא אמר איפה שרק אותם? האם ייתכן לדקוא בן אדם כמה פעמים ולא להתלכלך בדמו? המשטרה הייתה בלחץ היסטרי מאז בריחתו של בני סלע. מכאן מסיבת העיתונאים ההזויה (מאוד) וההיטפלות הזריזה לאדם זר, חסר אזרחות ועילג בשפה, אחרי שני "חשודים רגילים" אחרים שמשום מה לא "הודו"... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |