בתשובה לאסף ברטוב, 08/11/01 5:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל לרב עובדיה יוסף אין חסינות. את הגבול לחופש הביטוי צריך להציב בית המשפט. מהבחינה הזו, היה ראוי להסיר את חסינותו של הח''כ עזמי בשארה, כדי לאפשר לבית המשפט לסמן את הגבול הזה. אישום אחד שבו מואשם בשארה הוא העברת אזרחים לשטח הסורי. מדובר, עד כמה שידוע לי, במקרים הומניטריים, בד''כ, לצורך איחוד משפחות. ברור שלא על פעולה זו כמה הצעקה על בשארה. האישום השני מדבר על תמיכה בטרור, ובית המשפט יצטרך לקבוע אם אכן לדבריו של בשארה היתה השפעה על הפעילות של ארגוני הטרור. יכול להיות שאכן היה קשר כזה. מצד שני, ברור שלא ניתן לטעון שלדבריו של עובדיה יוסף היתה השפעה על ארגוני טרור ישראלים, פשוט כי אין כאלה, ואלה שהיו, ככל הנראה לא משתייכים לזרם שאותו מייצג הרב, כך שקשה להניח שהיתה לו השפעה עליהם. לכן אין דין בשארה כדין יוסף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון האחרון שלך תמוה. הרי אם קיים כבר ארגון טרור, אין צורך להסית אותו: הוא קיים, כשמו כן הוא, על מנת לבצע טרור. החשש האמיתי הוא שאדם אחד מבין מאמיניו הרבים של עובדיה יוסף יראה במילותיו קריאה לפעולה, ויפעל בכוחות עצמו. לפי הגיון זה, כמובן שיש להעמידו לדין. אך היועץ המשפטי לממשלה (או, כמו שאומר גדעון ספירו, "היועץ המשפטי הגרוע שלנו") הוא יותר מכל אדם פוליטי עם שאיפות לעתיד, והוא יודע שזה לא בריא לעתידו בבית המשפט העליון להכנס עתה לסכסוך דמים עם ש"ס. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |