בתשובה לצפריר כהן, 23/12/06 18:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באחד מספרי המקבים (נדמה לי שמקבים א') נאמר שהמקדש נחנך בדיוק שלוש שנים אחרי שהוא טומא (בחג פגאני אחר, אגב, אבל הפעם לדיונוסוס); מספר מקבים השני (נדמה לי שב', אבל יכול להיות שהמצב הפוך) נאמר שהחג נחגג במועד הזה במקרה, אבל שאורכו שמונה ימים לזכר חג הסוכות, שבאותה השנה לא יכלו לחגוג אותו כראוי עקב המלחמה. אגב, בין אם גורסים שחג החנוכה מקורו יהודי ובין אם גורסים שהיהודים רק אימצו חג קדום מהם, או שאבו חג קיים ממקור חיצוני, אין ספק שמנהגי חג החנוכה הנפוצים בימינו אינם יהודיים במקורם. הדלקת נרות, למשל, מופיעה לראשונה אצל חז"ל במחלוקת בין בית הלל לבית שמאי (האם יש להדליק שמונה נרות ביום הראשון ונר אחד פחות בכל יום, או להיפך). סביבונים הם מנהג אירופאי, שקשור במשחקי מזל, ואולי גם במוטיבים של שמש. 'מעוז צור' מושר למנגינת ליטורגיה נוצרית. דמי החנוכה כרוכים, כנראה, במתנות חג המולד הנוצריות. יחד עם זאת, כפי שכתבתי, כוונת המאמר אינה לעסוק במקורו הפגאני של חג החנוכה, בעיקר כיוון שאין לי דעה מוצקה בנושא בעצמי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר לחג סוכות מוזכר בספר מקבים ב'. ספר זה יותר מאוחר, ולכן לא רציתי להביאו כמקור. יש לציין שהנוסח העברי המקורי של ספר המקבים (א') לא השתמר. סביבונים ו''מעוז צור'' הם מנהגים מאוחרים למדי. אני מתעניין דווקא במקורו של החג. יש לציין שאין (למיטב ידיעתי) עדויות לחג כזה לפני תקופת החשמונאים. אם כי המקורות מאותה תקופה הם דלים למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוחחתי לאחרונה עם דוקטורנט של דניאל שוורץ, אחד החוקרים החשובים ביותר של ספר מקבים (בין השאר), והוא טען שבימינו ישנן סברות המקדימות את מקבים ב' לתקופת המאורעות עצמם. אבל, כפי שציינת, זו אינה הדעה המרכזית במחקר. לגבי כ"ה בכסלו, בספר דברי הימים נאמר שנחמיה חנך את בית המקדש השני ב-25 בחודש התשיעי, אם אינני טועה. כך שלפחות משם, ניתן להניח שתאריך חנוכת המקדש של החשמונאים לא היה מקרי. יחד עם זאת, זאת עדות דלה מכדי להכריע האם החשמונאים פשוט המשיכו את מסורת הבית השני, או שמסורת קדומה לכך היוותה את המקור לשתי החנוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר דברי הימים מסתיים בהכרזת כורש, ולא מוזכרת שם בניית בית שני. בעזרא ונחמיה לא מוזכר התאריך שהזכרת. מוזכרת חנוכת חומת העיר ומוזכר ארוע שקורה ב24 בחודש, אבל בחודש השביעי (כלומר במוצאי סוכות). בספר חגי ישנה נבואה שניתה בכ"ד כסלו בשנת 2 למלכות דריווש ומוזכר בה הפסוק "שימו-נא לבבכם מן-היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן-היום אשר-יסד היכל-יהוה שימו לבבכם". אולי זו הכוונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |