 |
|
 |
||
|
||||
 |
התמזל מזלי ו"הדרכתי" 2 קבוצות של נערים מהנגב ליום בעקבות לוחמים המדובר. אני חייב להודות שנהנתי ממפגן הראווה המרשים,אבל באותו זמן התעצבתי על כך שרק בנשק חדיש ובכח וכלמיני גדג'טים וכלמיני דוכנים שמציגים בעיקר נשקים ושאר כלי משחית מסוגים שונים צהל מפתה את התלמידים הצעירים לשירות משמעותי. אני לא חושב שאנחנו נמצאים בבעיה כה גדולה של חוסר מוטיבציה לגיוס.נכון,יש בעיה,אבל היא לא חריפה עד כדי כך. עצוב שלצהל לא נותרו כלים כדוגמת ערכים ציוניים וכו' כדי לשכנע את המלשבים לשירות משמעותי. קהלני נראה כאילו הוא צריך לשכנע את השמינסטים להתגייס לצבא.עד כמה שידוע לי החוק הישראלי לא מאפשר להם בחירה בעניין הזה, ועוד יותר אני עצוב שכל אמצעי המלחמה וסיפורי הגבורה משכנעים את הנוער להיות שכירי חרב של המדינה.כך אני הרגשתי. אין ספק שלקהלני מגיעים כל השבחים על פועלו במלחמה,אבל מאז שהוא נתמנה לתפקיד אני חושב שאין תלמיד בישראל שלא מכיר את סיפורו בע"פ.לעניות דעתי יש יותר מסיפור גבורה אחד בהיסטוריה הציונית,שלא לדבר על חיבור לדת החילונית או לתרבות האמיתית. אני מרגיש הרגשה דומה כמו המחבר של המאמר ועצוב לי על כך מאוד. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |