![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התגובה שלך גורמת לי לרצות לנסוע לגרמניה כדי לחשוב מחדש על חיי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה רע בבהאמאס? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המממם? התכוונתי, קשה לי לחשוב על רוצחים-עם-הודאה-וסיפור ש_כן_ ישמעו הגיוניים בקשר לפשע הספציפי הזה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סיפור ''איכשהו'' הגיוני דוקא אפשר לדמיין. אם היא ראתה אותו, למשל, מבצע איזה פשע (גונב משהו יקר, אולי). או אם היא הכאיבה לילד שלו. או, כמובן, אם הוא חולה נפש... | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |