בתשובה לג. שמעון, 08/11/01 15:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שמעון, אנשי הבינה המלאכותית מתמחים (בין השאר) בתחזיות אופטימיות. כתבתי פעם (במסגרת קורס בטכניון שנקרא "המוח והמחשב" שניתן ע"י דיקן הפקולטה להנדסה ביורפואית, פרופ' משה גור) ביקורת על שני מאמרים מסיינטיפיק אמריקן הראשון של שנת 2000 (אני חושב) שהם דוגמא לאופטימיות הזו ואשמח לשלוח לך אותה. מרווין מינסקי הבטיח כבר לפני כשלושים שנה הבטחות שהיום מבינים כמה אנו רחוקים מהן. יוברט דרייפוס סיכם את הביקורת על ה"אופטימיסטים" בהקדמה למהדורה השנייה של ספרו "What Computers Can't Do : The Limits of Artificial Intelligence" בה הוא סוקר את התפתחות התחום מאז הרעיונות של אלן טיורינג בראשית שנות החמישים מציג את הבעיות וטובע כמה מונחים שימושיים לדיון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמעט עשור כתב איש בשם Jaron Lanier (זה שבשנות השמונים נחשב לאבי ה-Virtual Reality) מאמר בשם Agents of Destruction ובו הוא מתריע בפני הסכנה הטמונה באימוץ טכנולוגיה של סוכנים חכמים בטרם עת. לניר טען בין השאר שהטכנולוגיה של סוכן אינטרנט חכם שינסה ללמוד את הרגלי הגלישה של בעליו על מנת להמליץ לו על אתרים, מזיקה כי היא מכריחה את המשתמש שרוצה לקבל ממנה משהו בעל ערך להתנהג באופן עקבי (ע"מ לא לבלבל את הסוכן), דבר העומד בניגוד לאופי האדם. משנתו של לניר מתבססת על העקרון האומר שמי שרוצה לעבור את מבחן טיורינג לא צריך בהכרח לייצר מחשב שיהיה מספיק חכם. אפשר גם לחלופין לדאוג שהאדם היושב בצד השני יהיה מספיק טיפש. אם לא ניזהר, טען לניר במאמרו, זה יקרה לכולנו אפילו בלי שנרגיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן, הנושא אכן מעניין אותי, אנא שלח לי בדואל את הביקורת האמורה. אני אכן לא בר סמכא ואיני יכול לקבוע דבר בעניין קצב ההתפתחות לעבר מכונות-אדם, אך ההערכות של קורצווייל שהבאתי הן מ-1999. נכון שהערכות יכולות להתבדות, ובנושא זה בפרט אם הן מלפני 30 שנה (לפני המצאת המחשב האישי), אולם מאז החליפו את המים בים, ודומני שקורצוייל ניצב על קרקע מוצקה בהרבה מאשר מינסקי בשעתו, אם כי כמובן גם הוא יכול לטעות בלוח הזמנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |