|
||||
|
||||
אני כותב על היד. ככה אני בטוח שכשאחזור הביתה אני אראה את זה. ניסיתי יומנים למיניהם ופתקים, אבל שכחתי לבדוק אותם. |
|
||||
|
||||
אם יש לך שעון יד, הנה שיטה שעבדה עבורי: להעביר את השעון ליד השנייה. מלכלך פחות את היד. |
|
||||
|
||||
גם אני משתמש בזה, אבל זה טוב רק לגבי תזכורת אחת. |
|
||||
|
||||
אחרי השעון, לתזכורת נוספת אפשר להעביר גם את הטבעת. |
|
||||
|
||||
אבל הטבעת היא כבר תיזכורת. |
|
||||
|
||||
באחד הקטעים ב''רחוב סומסום'' אריק קושר חוט על אצבע אחת, כדי להזכיר לעצמו שקשר חוט על אצבע אחרת, וכן הלאה, עד שנגמרו לו האצבעות. הקשר האחרון נועד להזכיר לו שנגמר לו החוט. |
|
||||
|
||||
מדובר בווריאציה על שיטת הקשר בממחטה. כשהייתי ילדה, בנסיעה באוטובוס1 אמא שלי היתה מקפלת את כרטיס האוטובוס לרצועה קטנטנה ומשחילה מתחת לטבעת הנישואין שלה, לאותה מטרה. 1 בילינו הרבה בנסיעות באוטובוס משום מה. |
|
||||
|
||||
אני פשוט כותבת דברים שאני צריכה לעשות על כרטיס האוטובוס. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שאז אני שוכח למה התזכורת. (באמת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |