|
||||
|
||||
לא יכולת - הישג. פשוט הישג. ברור שהישג עיתונאי נשען על מקורות ועל נסיבות. על מה עוד יש לו להישען? לו היה מדובר על פרסום של שבוע לפני כולם, היה לך ספק שמדובר בהישג? ויום לפני כולם? ושעתיים לפני כולם? אז כאן זה היה רבע שעה בערך. בשישי בערב, באמצע מהדורת החדשות המרכזית, לרבע שעה יש משקל לא מבוטל. אז נכון, זה ממש לא לפרס פוליצר וזה לא "כל אנשי הנשיא" - אבל זה הישג. |
|
||||
|
||||
ולפרט: יש כמה סוגים ודרכים למדוד הישג עיתונאי: * סקופ או ידיעה בלעדית. * פרסום ראשון (כמו במקרה זה). * הבאת זווית נוספת וחדשה לסיפור ידוע (כמו למשל ראיון שהיה עם הנערה הראשונה שבני סלע אנס). * שליחות עיתונאית למקום חדש או ייחודי (למשל שליח של עיתון ישראלי לכווית). * דומה לאחרון: עיתונאי במסווה, שמביא מידע מניסיון אישי במטרה ליצור אימפקט מוגבר (כמו הסיפור הקלאסי של כתבת "העיר" במפעל טקסטיל בנגב). * הצלבת מידע טכני ואיסופו במטרה להגיע למסקנות חדשות (כמו מידע לגבי פצצה גרעינית של מדינה כלשהי למשל). וכולי וכולי. בטח יש עוד אבל הפרנץ' פרס מחכה לי (לא העיתונות הצרפתית אלא מכשיר הקפה). |
|
||||
|
||||
נחדד קצת את ההבדל בין הישג עיתונאי לאינפורמטיביות. ערוץ 1 הקדיש זמן אולפן ניכר אתמול לפרשת לכידתו של בני סלע. זו היתה כנראה פרשה מסובכת ומורכבת, ולכן הצריכה זמן כה רב ב־prime time. המשטרה סרבה לאשר רשמית שמדובר על הסלבריטי בני סלע מכיוון שהליך הזיהוי הפורמלי התעכב בשל עמידת מר סלע על זכותו לא לתת טביעת אצבע. במשך שעה שלמה הם חזרו על אותו תוכן. "גילו" כל מיני פרטי הרי גורל (היה או לא היה איתו אדם נוסף במכונית? המפכ"ל אשם או לא? ושאלת השאלות: מה בדיוק היה בשיחה המרגשת בין המפכ"ל לסלבריטי בני סלע). מיהרו להביא את המידע לידיעתנו. מצאו כל מיני זוויות. אבל למה זה צריך לעניין אותנו? אפשר לפרסם במהדורת החדשות דיווח על התפיסה. חומר ליותר מחמש דקות לא היה שם. מחר יתבררו פרטים נוספים וכלי התקשורת יוכלו לספק מידע אמין. אם אני רוצה מידע ספקולטיבי אני אלך ל"תיק דבקה" ולא למהדורות החדשות הרציניות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאת רטאה את כל העניין בעיניים עיתונאיות. העיתונאים מנהלים בינם לבין עצמם תחרות (תחרות הכאילו סקופ). זה איננו סקופ אמיתי בגלל ההפרש של 2 הדקות. למעשה לציבור הלקוחות של העיתונאים שתי הדקות הללו בטלות בשישים; ממש סערה בכוס מים. אבל מה? העיתונאים מנסים לארגן את הקהל כאילו שהם צופים במשחק כדורגל או תחרות אטלטיקה. לצערי הרבה פעמים הם מצליחים; נדמה לי שלא הפעם. |
|
||||
|
||||
א. נכון. רוב הציבור אולי בכלל לא יזכור איפה ראה/שמע את הידיעה קודם. מצד שני, לגיטימי שיהיו חישובים ושיקולים כאלה לכל מקצוע. כך למשל אפשר לדבר על הישג טכנולוגי כלשהו של חברת אינטל מול יבמ. אולי ללקוחות הקצה זה לא יהיה משמעותי או חשוב, אבל זה עדיין הישג מקצועי. ב. זה ודאי לא סקופ - זה פרסום ראשון, וכך זה גם הוצג. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |