סוואנט 423466
מרווה הפיגמנטים יום ה', 7/12/2006, 16:31
הטיית היכולות האנליטיות הברוכות שלו כלפי עצמו, העולם ומטא-אמת ומטא-סיבה הביאו אותו לניתוק והרס עצמי.
כמו כל גאון-סוואנט אחר הוא הראה בורות מוחלטת בהנת העולם דרך הסוביקטים הסובבים אותו, ללא אמפתייה רגשית.
מינזטרופ רגשי שבנה ראצינואליזציות רטרואקטיביות למצוקות הנפשיות והבדידות האקזסטנציאליסטית שחש.
ההרס העצמי שלו הוא תוצא בלתי נמנע של דבקות בחיפוש האמת, ואפשר לראות את זה בהרבה פילוסופים סוואנטים אחרים.
מהבחינה הזו, יש יתרון גדול מאוד בקונפורמיזם, כי מתוך חוסר הממשמעות צריך להנות בהווה של הרגע, תוך כדי המשך יכולת השרידה שלך גם מחר.
אני מאוד מזדהה עם האובססיביות שלו, חבל שהוא מצא צורך למצוא אותה בצורה אנטרופוצנטרית, בזמן שהאמת לא מכילה בכלל בני אדם ומבנים חברתיים-אתיים מלאכותיים למינהם.
הוא כן האמין בטרנסידנטיות האדם, לא לא כנפש תיאולוגית ובחירה חופשית, אז כנזר הבריאה או כחלק חשוב מאוד בה.
נראה שהוא חטא במיסטיפיקציה מתכילת דרכו, ורק נהר אחרי הבטחות שווא לאמת חלופית.
גאון ומוגבל.

כנראה שהחכמה היא פשוט לא לחשוב על זה.
סוואנט 423505
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה למרווה הפיגמנטים יום ו', 8/12/2006, 0:26
''מינזטרופ רגשי שבנה ראצינואליזציות רטרואקטיביות למצוקות הנפשיות והבדידות האקזסטנציאליסטית שחש.''

מרשים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות