 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם משתמשים בספרות הפחות משמעותיות של השעון (נאמר: במס' הפיקושניות מאז השניה העגולה האחרונה), לא מספיק שהמשתנה החבוי חילחל אל מוחם, המוח שלהם צריך להגיב במהירויות שאינן מתאימות למה שאנחנו יודעים על מהירות התגובה שלו, ויותר מזה: מעבר האותות בסיבים העצביים שלהם אף הוא צריך להיות בפרקי זמן מס"ג כזה. על מעבר אותות יודעים בוודאות שהוא איטי בהרבה סדרי גודל מהנדרש. |  |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |