 |
אני דווקא חושב שיש הבדל תהומי בין הנהלים מבחינת אכיפוּתם. אם היית אומר לי לפני שמונה ימים שהיו נותנים לאסיר לחזור לרכב המשטרתי לבד כי הוא שכח שם משהו, לא רק שלא הייתי מתקשה לחשוב שזה יקרה, הייתי אומר שאם זה אפשרי טכנית אז כמעט בטוח שזה קורה לפעמים. הנה ההבדל: כדי לקיים את הנוהל "בהובלת האסיר לבית משפט יש לאזוק אותו [מאחור]" יש בדיוק צעד אחד קצר שיש לעשותו (עבור כל הובלה); יש נקודה מוגדרת בזמן שבה יש לעשות אותו (אני לא בקיא באדריכלות הפנים של בתי כלא, אבל נראה לי סביר שיש חדר כלשהו או מקום מסוים במסדרון שבו זה צריך להיעשות), ואם זה לא נעשה אז יש אינסוף נקודות אחר כך שבהן יהיה ניכר לעין שזה לא נעשה. לעומת זאת, הנוהל "אין להתיר לאסיר לנוע לבד" דורש מאמץ מתמשך כדי לקיים אותו. הנטייה האנושית היא לא להקפיד *כל הזמן* על דברים כאלה - וזו נטייה אנושית בסיסית, ולא דורשת טפשות או רשלנות מיוחדת. פעם אחת אסיר נחמד וטוב במיוחד מבקש דבר כזה מהשוטר, והשוטר מכיר אותו ויודע שהוא לא יעשה בעיות, אז הוא מסכים, ובאמת האסיר חוזר, ואז זה קורה עם אסיר אחר... אתה כבר מבין איך זה ממשיך עד למצב שפעמוני האזעקה בראשו של השוטר חלודים. צריך להשתדל להסתמך כמה שפחות על נהלים מהסוג השני.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש