בתשובה לדב אנשלוביץ, 23/11/06 7:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. בפסיקה הזו נראה לי שרובינשטיין יודע שהוא חורג מחוק מרשם האוכלוסין. הוא מדבר על משמעות הרישום בעיני הציבור, סמליות הפסיקה הזו בפרט ומעמד בית המשפט בכלל וכו'. 2. בפסיקות אחרות ייתכן ששופטים אחרים חורגים מהחוק וגולשים לשיקולים ערכיים\חברתיים\פוליטיים. לא בדקתי. 3. לגבי האופי הכללי של בג"ץ, ובמיוחד השופט ברק, אני מכיר את התחושה שהשופטים חורגים מסמכותם ומכריעים בסוגיות פוליטיות הנתונות בויכוח ציבורי. אני לא בטוח ששינוי שיטת בחירת השופטים ישנה את התחושה הזו, ולא נראה לי הגיוני לפסול כל פסיקה לפי התחושה הזו. האם הבעיה העיקרית היא אופי בית המשפט או שיטת בחירת השופטים? האם היית דורש מינוי שופטים שונה אם פסיקות בג"ץ היו שמרניות ומוגבלות לתחומים שאינם נתונים לויכוח ציבורי? האם היית מקבל פסיקות בנושאים הנתונים לויכוח אם שיטת בחירת השופטים היתה דמוקרטית והוגנת? מה אמור להיות תפקידו של בג"ץ? (כדאי לענות לשאלה זו לפני שמציעים שיטת בחירת שופטים) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמהדברים שכתבתי, התשובות הצפויות שלי לשאלותיך מובנות מאליהן. לשאלתך הראשונה, הבעיה נובעת מקיומם יחד של שני הדברים, ועקרונית ניתן לתקנה ע''י תיקון רק אחד מהם. שאלתך הראשונה כוללת גם את השתיים שאחריה, ובעצם כבר עניתי גם להן. וגם שאלתך האחרונה קשורה בקודמותיה. יכולים להיות כל מיני סוגי בג''ץ. אפשר שיהיה בג''ץ שמצמצם את הנושאים שהוא דן בהם, לתחומים שאינם נתונים במחלוקת בציבור, כמו פגיעה של רשות מקומית באזרח ע''י אי מתן רשיון וכדומה. עניינים כמו ביצוע או אי ביצוע ההתנתקות, גיור רפורמי, או רישום הומוסקסואלים כנשואים, צריכים להגיע להכרעת הציבור, שהוא בעיני בית המשפט העליון האמיתי. אם בכל זאת רוצים לקיים מוסד שדן גם בעניינים האלה, בודאי צריך לדאוג עד כמה שאפשר למנגנון בחירת שופטים כזה, שייצג את מגוון הדעות בציבור כחלקם בציבור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |