בתשובה ללונה, 22/11/06 15:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרבה סקרים מבוצעים רק על האוכלוסיה היהודית (וכדאי לסייג - הלא חרדית), פשוט משום שקל יותר לדגום אותם בצורה אמינה. בשביל לדגום בצורה אמינה את האוכלוסיה הערבית תאלץ לעשות אחד מהדברים הבאים: או להניח שהאוכלוסיה הערבית זהה בכל תכונותיה לאוכלוסיה היהודית בישראל, ולכן הם יכולים להכלל בתוצאות הכלליות של הסקר, או שתצטרך להגדיל משמעותית את כמות הנדגמים, כדי שהמדגם של האוכלוסיה הערבית יהיה מייצג בפני עצמו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה, באמת, קשה לדגום בצורה אמינה את האוכלוסיה החרדית או הערבית? הרי יש להם טלפונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאחוז בעלי הטלפונים (הקווים) בקרב שתי האוכלוסיות נמוך יותר מיתר האוכלוסיה. אצל חרדים, יש בעיה אמיתית של סירוב להשתתף בסקר, ובקרב ערבים יש מחסום שפה בקרב חלקים מסויימים מהאוכלוסיה (מרבית הסוקרים לא מעסיקים דוברי ערבית, ובין כה וכה תרגום הסקר לשפה אחרת ייצור בעיות מתודולוגיות אחרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי... למה, באמת, סוקרים לא מעסיקים דוברי ערבית? לא נשמע לי סביר שזה לא משתלם כלכלית. ולא רק סוקרים, גם אנשי מכירות, שירות לקוחות, וכולי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסוקרים (חוץ מכאלה שמתמחים באוכלוסיה הזאת, כמובן) זה לא כלכלי, כי למרבית הגופים שמעוניינים בסקרים לא אכפת שהסקר שלהם מקיף רק את האוכלוסיה היהודית. אני מניח שהסוקרים הגדולים כן מעסיקים דוברי ערבית, אבל הם עושים רק סקרים שעבורם ביקשו באופן ספציפי לכסות גם את האוכלוסיה הזו (בתשלום נוסף, אני מניח). (גילוי נאות: הכותב מעולם לא ערך סקר או היה בקשר עם סוקרים שלא בתור משיב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרבה יותר פשוט רוב ה''מחקרים'' ב''מדעי'' החברה מתבצעים על אוכלוסיה שבויה - או במלים אחרות סטודנטים בקורסים שאותם מעביר אותו פרופסור שעורך את המחקר. אחוז הערבים והחרדים באוכלוסיה הזו קטן עד אפסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה הסקרים הם חסרי תוקף, שכן האוכלוסיה מראש אינה ב''ת, לשמחתי הרבה רוב החוקרים הרציניים (לא טרחתי לבדוק לגבי המחקר הזה) ורוב הסקרים הפרטיים (שלא היתי סומך עליהם יותר מדי) לא עושים את השגיאה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בולשיט. רק מחקרים ניסויים מתבצעים ברובם על סטודנטים (פשוט כי הרבה יותר קל לגייס סטודנטים להשתתף בניסויים), ואלה נערכים בעיקר במחלקה לפסיכולוגיה ובמחלקה לכלכלה. בכל מקרה, לא מדובר על סקרים, ולכן אין רלוונטיות לשאלת ה''מדגם מייצג'' או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרים שמבוצעים על סטודנטים מוגבלים למחקר בתחומים שאין שום סיבה להניח שהם תלויים בהשכלה או רקע סוציו-אקונומי (למשל, מחקר תפיסתי). כמובן, אין שום סיבה להריץ מחקר על סטודנטים בכל מקרה אחר, והחוקרים טורחים להגביל את תוקף המחקר שלהם לקבוצה המדוברת. אין גם כל קשר בין זה לבין סקרים, כמובן, משום שבסקר כל הענין הוא במציאת חתכים שונים באוכלוסיה, ולא בחינה עקיפה של אנשים על-ידי מניפולציה על מה שהם עושים באותו הרגע. אין גם כל קשר בין המחקר לקורס מסוים. מה שכן קורה בהרבה מאוד סקרים (לפי נסיוני במיוחד אצל כאלה שמציגים תוצאות מפתיעות) הוא ניסוח לקוי ביותר של השאלות. בדרך-כלל, את הדגימה כבר יודעים לבצע היטב. הבעיה נוצרת מניסוח לא ברור של שאלות (למשל, ההבדל בין "אלימות" ל"תוקפנות"), או אפילו באופן הצגת השאלה (למשל, איך תגיבו לשאלה "האם זה בסדר לגבר לדרוש מאישתו להחליף בגדים?" לעומת השאלה "האם לדעתך גבר צריך להעיר לאישתו על הבגדים שהיא לובשת?). שימו לב, שגם בתגובות כל אחד נתן תסריט שונה לחלוטין לגבי המצבים שהוצגו, ולכן כל אחד הגיב אחרת. מכאן, שתוצאות הסקר כפי שהן מוצגות לא משקפות מצב אמיתי (כנראה). לצערי, לעיתים רחוקות מציגים את השאלות ביחד עם התוצאות, ולכן קשה מאוד לדעת מה איכותו של הסקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ניסוח השאלות אינו ברור, אך בכל מקרה, לפי ''הארץ'', לא דובר ב''להעיר לאשתו'' אלא בפעולה כלשהי של השלטת מרות. לפי הניסוח שבכתבה - ''לאסור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז תגובה 421259, אתם קצת מערבבים כאן בין "מחקר" לבין "סקר". מחקר הוא חלק מרכזי בפעילות האקדמית ונועד לברר שאלות מדעיות ולצבור ידע מדעי. הוא נעשה על אנשים (מתנדבים, בין אם בתוך האקדמיה - סטודנטים וכו' - או מחוצה לה), חיות, סוגי אדמה, חומרים כימיים בתנאי מעבדה וכל כיוצא באלה. כאשר מחקר נעשה על בני-אדם, הוא יכול להיעשות על קבוצה ייעודית (נשים ממשפחות בהן אחוז גבוה של חולות סרטן שד, אסקימואים - בהקשר של תזונה מן החי ומחלות לב, וכולי) שאין לה קשר רב לאוכלוסיה הכללית. סקר הוא פעולה הנעשית באופן אקסקלוסיבי על בני-אדם (מתנדבים, כמובן) - על מדגם אוכלוסיה, עפי"ר שלא לשם בירור שאלות מדעיות אלא לשם בירור הלכי רוח, דעות הרווחות בציבור, כיוונים פוליטיים, שאלות צרכניות-שיווקיות וכו'. כללית ניתן לומר כי עורכי מחקר עורכים את מחקרם בתקווה שתוצאותיו יהיו מועילות ובעלות תוקף לזמן רב, בעוד שסקר הוא עניין קצר מועד ותועלתו (שיש לגביה ויכוחים רבים) בעדכנותו לרגע מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שהשימוש שלי ב"מחקר" לא היה מדויק, ונשען על ההגדרה של הקודם לי. גם אתה, אייל אלמוני, טועה בהגדרה. מחקר הוא מושג כללי יותר, ואינו רק אקדמי, או רק ניסויי. מחקר במתמטיקה הוא גם מחקר. מחקר על היכולות של טיל הוא גם מחקר. המחקר המדעי, להבדיל ממחקר באופן כללי, מכוון לענות על שאלות כלליות, ומחולק לשלושה סוגים: מחקר פילוסופי: זהו מחקר מחשבתי בלבד, ולא רלוונטי לדיון פה במיוחד. מחקר ניסויי: מחקר שמתבצע על האובייקט הנחקר על-ידי מניפולציה ובחינת השפעת המניפולציה על מושא המחקר. חלק גדול מהמחקר היום מבוצע בעזרת ניסויים (גם במדעי החברה). מחקר תצפיתי: איסוף של נתונים על-ידי בחינתם "מהצד", ללא התערבות החוקר. סקר הוא סוג של מחקר כזה, למרות שחוסר ההתערבות היא רק הנחה, ומכאן הבעיה בכלי. הסקר הוא רק כלי לאיסוף מידע. הוא אינו מגדיר את התיאוריה, או את עולם המושגים. סקר אינו מוגבל לאנשים (למשל, סקר קרקע). סקר לא בהכרח נבחן על מתנדבים: חלקם עשויים לקבל כסף בשביל להשתתף. ניתן להשתמש בסקר במחקר מדעי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |