בתשובה לקהלת, 21/11/06 22:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוק מרשם האוכלוסין, סעיף 19 ג. 1: רישום שינויים (תיקון: תשכ"ז) שינוי בפרט-רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי הסעיפים 15 או 16 או על פי הודעה לפי סעיף 17 שהציגו יחד אתה תעודה ציבורית המעידה על השינוי; ואולם שינוי של מען יירשם גם על פי הודעה בלבד. אם הבנתי נכון, החוק מחייב את האזרח לעדכן את פקיד הרישום בפרטי הרישום (פרק ב') ובייחוד בשינויים, למשל - במקרה של נישואין (15. (2) ). החוק גם מחייב את פקיד הרישום לרשום את פרטי הרישום (2. (א) ). סעיף 19 עוסק בדרישת ראיות לפרטי הרישום, חלקם נרשמים על פי הודעה, ואחרים נרשמים רק בצירוף מסמכים. העותרים מבקשים לשנות את רישום מצבם האישי על פי הודעה המלווה בתעודה ציבורית (תעודת הנישואין הקנדית). הנישואין אמנם לא מוכרים במדינת ישראל, אך התעודה הציבורית מוכרת כראיה 2. אם העותרים לא היו אזרחים ישראלים, אלא מתאזרחים או עולים, מצבם היה עוד יותר קל: לפי סעיף 19 ב. (ב), רישום ראשון של המצב האישי יירשם על פי הודעה, אפילו אם יש לו יסוד סביר להניח שההודעה אינה נכונה, אלא אם ההודעה סותרת רישום אחר (למשל - ראובן טוען שהוא נשוי לשמעון, אבל שמעון רשום כרווק או כנשוי לפלוני אחר), או שיש תעודה ציבורית המעידה נגד ההודעה. ------------------------ עד כאן דיברתי על לשון החוק. רוח החוק היא שפקיד הרישום ינהל רישום עדכני של פרטי האזרחים, ולא ירשום פרטים שגויים. דוגמה הרשומה בסעיף 8. של פסיקת בג"ץ הוא שהפקיד יסרב לרשום אדם בוגר כילד קטן 3. האם ברור שהזוגות אינם נשואים? בישראל אין הכרה בנישואין חד-מיניים, אבל הזוגות אכן התחתנו, ויש להם תעודה המוכיחה זאת. האם הם נשואים או לא? האם ייתכן שהם נשואים בקנדה אך רווקים בישראל? השופטים הפרידו בין הכרה לרישום, וקבעו שפקיד הרישום ירשום לפי הצהרת האזרח, והמחוקק יעסוק בשאלת ההכרה. אני לא בטוח שההפרדה הזו מתאימה לרוח החוק, אבל היא לא לגמרי מנוגדת לו, במצב הזה קיים ספק לגבי הרישום, ופקיד הרישום לא אמור להתיר את הספק אלא לפעול לפי לשון החוק. ------------------------ לגבי פסיקות אחרות - כל מקרה לגופו. נראה שיש רבים החשים שבג"ץ נוטל לעצמו סמכויות מעבר לתפקידו ושפסיקותיו נוטות בדרך כלל לדעת מיעוט, אבל לא כל פסיקה צריך לפסול על סמך התחושה הזו. ------------------------ 1 חוק מרשם האוכלוסין (תודה על המקור): http://civics.haifa.ac.il/updates/upd_files/mirsham.... 2 פקודת הראיות: http://www.holaw.co.il/hukim/hokrim/hokreayot.doc. (סעיף 29 מגדיר תעודה ציבורית) 3 הפסיקה המדוברת: http://elyon1.court.gov.il/Files/05/450/030/a09/0503... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל חובת הרישום היא לפי סעיף 15 (2), כלומר חובת הרישום של נישואין הוא לפי פקודת הנישואין, שלא מזכירה כלל את רישומם של נישואין בחו"ל (אלא אם אתה טוען שבפקיד רישום הכוונה לכל פקיד רישום בעולם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפריד בין חובת הרישום לחובת ההודעה. סעיף 15 מתייחס לחובת האזרח למסור מסמכים על פעולות רשמיות, למשל - נישואין שנרשמו לפי פקודת הנישואין והגירושין. כלומר - מי שהתחתן חייב להודיע. אבל גם מי שלא התחתן במדינת ישראל חייב להודיע, למרות שאין לו תעודת נישואין שנרשמה לפי פקודת הנישואין והגירושין. במקרה זה הוא יצרף להודעה תעודה ציבורית מתאימה. חובת הרישום מוטלת על פקיד הרישום בסעיף 2. והחובה \ סמכות לדרוש ראיות מפורטת בסעיף 19. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על חובת ההודעה אין חולק, אבל חובת הרישום חלה רק אם אכן נשתנה מצבו של הנ"ל. ע"פ דיני מדינת ישראל מצבו לא השתנה, גם אם בקנדה הוא רשום כנשוי. ישנה כנסיה בארה"ב שנוהגת "להטביל לנצרות" גדולי עולם לאחר מותם, נניח שהחוק האמריקאי מאמץ את חוקי הכנסיה ומוציא מסמך שעל-פיו כל גדולי האומה הם כעת נוצרים, האם חלה על הפקיד חובה לשנות את דתם לאחר שתעודה זו מוצגת לו ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איש ואשה, אזרחים ישראלים הרשומים בישראל כרווקים, היו מתחתנים בקנדה וחוזרים לארץ, האם פקיד הרישום היה צריך לשנות את מצבם האישי ל'נשואים'? נראה לי שכן, ושבמקרה כזה גם לא תתעורר מחלוקת, למרות שהנישואים הם נישואים אזרחיים, שאינם נערכים בישראל. כלומר - גם אם מצבו במדינת ישראל לא השתנה, אבל בקנדה הוא רשום כנשוי, פקיד הרישום יתחשב בכך. ההבדל הוא, כמובן, שבמקרה זה התחתנו שניים שלא יכולים להתחתן בישראל, מפני שבישראל אין נישואים חד-מיניים. אבל, בחוק הישראלי יש 'חור', שאותו ניצלו העותרים: הסמכות להוציא תעודות נישואין בישראל מסורה בידי 'הרשות הרושמת' המוגדרת בפקודת הנישואין והגרושין, אבל החוק לא מציין אילו תעודות נישואין ממדינות אחרות יוכרו ואילו לא. אין בישראל חוק האומר שזוג חד-מיני לא יכול להיות נשוי. זהו המצב בפועל, מפני שהרשויות הרושמות לא יוציאו תעודת נישואין לזוג חד-מיני. מנהל האוכלוסין טוען בעתירה (והשופט רובינשטיין מסכים אתו) טענה דומה לטענתך: 'לא קיימת במשפטנו תבנית משפטית מוכרת של נישואין בין בני זוג מאותו המין.' כלומר - רוח החוק מתייחסת לנישואין כקשר בין איש ואשה, ופקיד הרישום לא יכול לרשום שני גברים כנשואין כמו שאינו יכול לרשום מבוגר כילד. השופט ברק, ובעקבותיו שאר השופטים, קבעו שפקיד הרישום צריך לפעול כלשון החוק, ולא לפרש את רוח החוק. הפסיקה היא בהתאם לחוק. החוק עצמו בעייתי, וחברי הכנסת חוששים\לא טורחים לתקן אותו. ------------ הערה - מה אם אחד מהם היה נשוי כבר, ובקנדה היו מתעלמים מכך ומוציאים לו תעודת נישואין? במקרה זה שינוי הרישום סותר רישום אחר, ולכן פקיד הרישום צריך לסרב לשנות את הפרטים. ------------ לגבי דוגמת הכנסיה: סעיף 19 ה. דן בשינוי הרישום ביזמת פקיד הרישום. אם פקיד הרישום קיבל תעודה ציבורית הסותרת את פרטי הרישום הוא צריך לתקן אותם. סעיף (ב) מסייג וקובע שלגבי לאום, דת, ומצב אישי לא יתקן פקיד הרישום מיזמתו ללא הסכמת מי שהפרט מתייחס אליו (או הוראת בית המשפט לענייני משפחה, לגבי המצב האישי). כלומר - גם אם קיבל פקיד הרישום תעודה ציבורית שהומרה דתו של נפטר זה או אחר, הוא לא ישנה את רישומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המישפט שלך האומר שהחוק בעייתי וחברי הכנסת לא מתקנים אותו, מסביר הרבה מההתערבויות של בית המשפט העליון בדברים שלכאורה אינם שלו. בית המישפט דוחה פסקי דין וממליץ לכנסת לתקן את החוק. הכנסת אינה עושה את זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |