 |
בשנה שעברה מצאתי את עצמי משוטטת באחת השכונות בירושלים, מחפשת את תחנת האוטובוס בחזרה לאוניברסיטה. שלושה אנשים שפניתי אליהם בעברית לא הבינו מה אני רוצה. בנסיון הרביעי איתרתי קבוצת בנות עם הרבה מאד רצון טוב. העברית שלי לא הובנה, הערבית שלי כל כך עלובה שזה היה חסר סיכוי, ואחרי כמה רגעים ארוכים של הרבה תנועות ידיים חסרות תועלת, עלה בראש אחת מהן הרעיון המבריק, ועברנו שתינו לאנגלית. תחנת האוטובוס האבודה נמצאה מייד אחר כך.
(לפני שבועיים קרה לי סיפור דומה - אבל הפוך. בדואית אחת שאלה אותי כמה עולה האוטובוס לירושלים, ולא הבינה לא את העברית שלי ולא את האנגלית. נדרשתי לערבית - מזל שמספרים אני עוד זוכרת קצת...)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש