|
||||
|
||||
ברית המועצות התקיימה מ-1917 עד 1992. ברית המועצות הצרה את צעדיהם של יהודים שהגישו בקשות הגירה ושאפו לעלות למדינת ישראל, אך לא ידוע לי שבמסגרת המשטר הקומוניסטי נהרגו יהודים על שמלו את בניהם או על ששמרו את השבת - אלו דברים שהיו דווקא במשטרים הצאריים. האם יש לך סימוכין לטענה שאתה (כנראה?) מביא כאן? |
|
||||
|
||||
אתייחס אל דבריך כפשוטם ואניח שבאמת אינך יודע מה קרה בברית המועצות. על כן אצטט מכמה ספרים: ברוך סטופניקרף "ענויי היהודים ברוסיה הסובייטית", תל אביב - ארץ ישראל, תרצ"ב, עמוד 16: "הטירור נגד הדת ברוסיה הסובייטית הגיע למרום שיאו. הרבנים וכל משמשי הפולחן הדתי, השוחטים, החזנים, השמשים, המוהלים וכדומה - הם מחוץ לכל חוק ואין להם ממש זכות הקיום. מטילים עליהם מיסים מיוחדים שאין להם אפשרות לסלקם, גוזרים עליהם גזירות שאינם יכולים לעמוד בהן. רבים מהם כבר הושמו במאסר, רבים שולחו לחוץ לארץ. הרב אברמסקי מסלוצק נשלח לעבודת פרך. הרב שניאורסון מיקטרינוסלב נאסר על שסרב לחתום על גילוי דעת, המכחיש את רדיפות הדת. גם יצאה גזירה שרופא לא ילך אל החולה (אם הוא מכלי קודש או בכלל נטול מעמד), אף אם יהיה מסוכן, ורופא אחד ממכרי הלך אל חולה מסוג זה ודנו אותו לשתי שנים מאסר;" עמוד 18: "מכל 43 בתי הכנסת שהיו, כפי שאתם זוכרים רק בפרבר העיר, נשארו עכשיו קיימים רק שבעה וגם מצבם בסכנה ... כל הרבנים הושלכו הם ובני משפחותיהם מדירותיהם החוצה זה כבר." מרדכי אלטשולר, היבסקציה בברית המועצות, ספרית פועלים, עמוד 295-: "המאבק נגד החדרים והישיבות היה מעוגן בחוק הסובייטי, שאסר הוראת דת. ... היבסקציה לא נרתעה מלהיעזר בחוק לשם סגירתם. ... המאבק נגד החדר והישיבה השתלב במסע להחרמת בתי כנסת. ... נהגו פעילי היבסקציה לארגן בשעת התפילות אספות ומסיבות ולערוך מצעדים מעליבים ומרגיזים בסביבות בתי הכנסת." עמוד 303: "שנות השלושים התאפיינו אמנם בצמצום יחסי של תעמולה אנטי דתית, אבל בכפייה משטרתית נוקשה נגד דתיים. ... אם גם יש להטיל ספק במידה שהיה בכוחם של אמצעים משטרתיים לעקור מהשורש אמונה דתית עמוקה, הרי היה בהם די כדי להטיל פחד על מרבית היהודים ולהביאם להימנעות מכל גילוי העשוי להתפרש כדתיות." רפאל נחמן הכהן, מאחורי מסך הברזל, אלול תשל"ה, כפר חב"ד, עמוד 3: "הממשלה סגרה את המקוה במוסקבה בתואנה כלשהי, הקימו מקווה במקום אחר, אולם גם הוא לא מצא חן בעיניהם, אמרו: "הנקיון אינו מספיק כאן" וסגרוהו. בכל פעם שהקימו מקוה היתה הממשלה סוגרת אותו. על נהרות היגון, משרד החינוך, האגף לתכניות לימודים, תשמ"ז, עמוד 90: "בשבת ובחגים מגיעים לבית הכנסת אנשי קג"ב רבים המצלמים את הבאים ומכינים רשימות סודיות. לאחר מכן סטודנטים יסולקו ממוסדות להשכלה גבוהה ..." אני יכול להמשיך כך עוד ועוד. מליוני יהודים הועברו על דת בכח הזרוע על ידי הקומוניסטים. על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים. אני מופתע שיש אנשים שאינם יודעים זאת. |
|
||||
|
||||
כל זה מר ונורא - וידוע! ועם כל הכבוד, עוד לא הבאת סימוכין לטענה שיהודים נהרגו ביוזמת השלטונות על קיום מצוות הדת, ואני עדיין מחכה. זה לא שיש לי משהו בעד השלטון הקומוניסטי הישן, בפירוש אין לי - יש לי רק משהו נגד הנוהג של כמה אנשים להגזים מתוך מגמתיות ושנאה. ועוד משהו קטן, בלי כוונה לזעזע או להרגיז אותך - לגבי בעיית ההיגיינה במקוואות - אני לא בטוח שזה לא נכון, גם אם לא בעיית ההיגיינה היא שהביאה לסגירה וגם אם זה היווה רק תירוץ. |
|
||||
|
||||
לא יהודי אחד ולא שניים מתו בגולאגים אליהם נשלחו בגלל שקיימו את מצוות הדת. הפסקה השנייה שלך אינה ראויה להתייחסות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |