בתשובה להאייל האלמוני, 19/11/06 1:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאני הייתי ילד רווחו השמות "פין", "פאלוס","זין" (כן, כן, גם המילה הזאת היתה קיימת כבר אז. היתה לי מורה שביקשה מספרנית בית הספר את הספר החדש הזה, נו, לא שם והמילה הגסה), כמו גם "אבר" (עם או בלי ה"א הידיעה), "שמוק", "שוונץ", "בולבול", "פיפי" ועוד. לא כל המילים היו שקולות זו לזאת (למעשה, לא היו שתיים שקולות). רווחה אז אפילו בדיחה על אותו גבר שיחפש לו אישה בתולה, תמה ותמימה לאישה. כאשר היה נתקל באישה היה חושף בפניה את *אברו* ושואל אותה במה מדובר. כאשר נענה בתשובה *זין*, היה פוסל את המועמדת. יום אחד, הגיעה למושב נידח בגליל, ושם פגש בעלמה אשר כינתה את *זכרותו* בשם *בולבול*. שמח האיש, ויקדשנה לו לאשה ברוב פאר והדר. עם תום מסיבת הכלולות, כאשר הזוג הצעיר עלה על יצועו לחגוג את ליל כלולותיהם, חפנה הכלה הצעירה את אברו של בעלה הטרי, ואמרה "איזה בולבול חמוד". אמר לה בעלה: "כעת, כאשר את אשה נשואה, מותר לך לדעת שזה לא בולבול, אלא זין." "זין?" תהתה האשה? "אל תלמד אותי מה זה זין. מה שיש לך זה לא זין, אלא בולבול". מה שרציתי להגיד בכל הסיפור המיגע הזה, הוא שלכל אחת מהטרמינולוגיות היה (ויש) את השימוש שלה. המילה זין שימשה בין החבר'ה, "אבר" או "אבר מין" נועד לשימוש בעת סיפור בדיחות גסות בחברה מהוגנת (או לדיווח עיתונאי צהבהב), "פאלוס" בשיח הפסיכולוגי, ואילו "פין" או "פניס"1 בשיח הרפואי-פיזיולוגי. ___ 1 פינס הגיע מאוחר יותר, עם ההשפעה האמריקאית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 ו-פניס אנג'ליקוס בעקבות הסידרה היפיפיה "המקהלה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בן 53 ובאמת עכשיו כשאתה מזכיר את זה, אחד השמות הכי רווחים שאני שמעתי בצעירותי לאיבר המין היה "שמוק", בעיקר אצל אשכנזים, ן"זין" שכילד משום מה נשמע לי יותר "גס". אצל ילדים קטנים וגננות - בולבול ופיפי. אלה שהיו דוברי אידיש או סתם אשמאים זקנים אמרו גם "שלונג" ו"שטרונגול", וגם בצבא היו כמה כאלה ששני הכינויים האלה היו אהובים עליהם. אגב, "לא שם זין" של דן בן אמוץ הופיע בשנת 1973 כשהייתי כבר "זקן" בן 20 (ואתה בטח היית בתיכון). "פניס" הופיע בספר הדרכה מינית שהיה אצלנו בבית. "פין" ו"פניס" אמרו ברדיו ומאוחר יותר בטלויזיה בתכניות רציניות. בדיבור רציני שלא ברדיו או בטלויזיה היו אומרים "האיבר". בתיכון היתה פעם שיחה עם המחנכת וזה הגיע לנושא של אונס שהיה אז בחדשות, וכשמישהי אמרה בכיתה פין במקום "איבר", אני וחבר צחקנו, זה נשמע קצת כבד ורציני, כאילו היא מנסה לעשות על המורה רושם (מה שהיא כנראה באמת ניסתה, לא רק עם המילה הזאת). "פאלוס" שמעתי בפעם הראשונה כילד, כשאבי הקשיב לסדרת שיחות קצרות של איזה אינטלקטואל בגלי צה"ל (דוקטור רודי?), והמונח בדיבור הופיע הרבה בעניינים פרוידיאניים שהיו אז יותר אופנתיים מהיום, בעיקר בצירוף "סמל פאלי". זה מה שאני זוכר פחות או יותר. הנושא לא כל כך מייגע... :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את "שלונג" לא היכרתי עד שפגשתי באיבונה, אבל הצליל של השם הזה לא דורש פירוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. ''שמוק'' ו''שוונץ'' תפקדו אצלנו בילדותי רק בתקן של שמות תואר שליליים, משהו כמו ''מעצבן'' או ''מגעיל''. לקח זמן רב עד שהבנתי שהם מתייחסים גם ל''פאלוס''. משום מה את המלה ''פין'' נראה לי שלא היכרתי אז כלל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני התכוונתי רק לשפת המבוגרים. בשפת הילדים היו עוד שמות, כמובן. אבל ''שמוק'' כיכב רק בתור קללה או כינוי גנאי, למיטב זכרוני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |