בתשובה להאייל האלמוני, 18/11/06 10:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וגם - מי המקווה *יבשו*, כך שהבושה קשורה ליובש מסוים. ואם זוכרים למה נועדה ההיטהרות במקווה, אז נראה שהעת אכן לא הגיעה - "להיאמר". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכן זה שיר ארס פואטי, על חווית יובש בכתיבה. מעניין מה הקשר בינה לבין בושה/היטהרות/זיווג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר נראה לי אירוטי מדי מכדי להתמלל כאן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשם שהדבר התמלל בשיר באופן לא גס, אפשר להתייחס לארוס שבמעשה כתיבת הדבר - אפילו בשיח הפתוח לרשות הרבים - בלא שהמילול יזדהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא בטוחה שהקשר אכן מופיע בשיר... אבל סביר שאפשר לדמות את מעשה הכתיבה למשהו שדורש הפריה. וכיוון שגם המקווה נועד לשרת מעשה של הפריה, שבפני עצמו נזקק ללחות ולא ליובש... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |